ישבתי איתו מתחת לעץ הגבוה באמצע השדה הירוק. הציפוריים צייצו סביבנו, האוויר היה נקי, הפרחים המרהיבים ביותר פרחו ופרפרים עפו להם בשדה.
ככה זה באביב אצלנו.
הייתי מחובקת בזרועותיו ולא רציתי שהוא אי פעם ישחרר אותי.
הוא לחש באוזני "אני אוהב אותך מתוקה שלי. אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם". החיוך שהיה דבוק על פניי התרחב אף יותר. ההסתובבתי עם פניי אליו והבטתי בעיניים החומות והרכות שלו שתמיד הזכירו לי דבש. הבטתי עמוק בתוך אותן העיניים ואמרתי "אני גם אוהבת אותך. הלוואי והיית יודע עד כמה".
השמש שזרחה מעלינו הייתה חמה אך צל העץ שלנו קירר אותנו מעט.
ראיתי את חיוכו המדהים מול עיניי. חשבתי שאיבדתי אותו לנצח, אך הנה הוא הגיע לפה כמו שתמיד היינו באים. אפילו באותה השעה.
שמתי את ראשי על כתפו ונשמתי את האוויר הנקי שנמצא סביבנו. האושר שלי היה כה גדול. כבר תקופה ארוכה לא הרגשתי כך.
הייתי שמורה היטב בין ידיו.
לאט לאט נעצמו עיניי והתחלתי להירדם.
ציוץ הציפורים דעך, חום גופו לאט לאט נעלם והריח הנעים של השדה סביבנו הורגש פחות פחות כאשר שקעתי בשינה עמוקה.
אני לא יודעת כמה זמן ישנתי אבל כשפקחתי את עיניי הייתי במיטתי ודמעות יבשות על לחיי ובעיניי. ואז הבנתי מה קרה.
זה היה חלום.
מילמלתי בשקט כדי שאחי לא יתעורר "ידעתי שזה טוב מידי כדי להיות אמיתי"
כתבתי את זה היום אחרי המפמ"ר שלי במדעים.
אתמול חברה שלי אמרה לי "ידעתי שזה טוב מידי כדי להיות אמיתי" וזה פשוט נתקע לי בראש.
אז זה מה שיצא.
אהבתם? D:
אוהבת,
Dr.Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
