אז תראו מה הסטיריאוטיפ המפגר הזה עשה לה. אם את כועסת, זה בגלל שבחרת ליהיות כועסת, לא בגלל שאת במחזור. הכל זה עיניין של בחירה. אם בחרת ליהיות שמחה- את תיהי שמחה. אם בחרת ליהיות עצובה-את תיהי עצובה. ואם בחרת לרקוד באיילון-כנראה שאת תידרסי. אבל נעזוב את איילון עכשיו. למחזור אין שום קשר לכעס, לזעם ולצעקות שסבלתי ממנה בגלל הפאקינג טישו שביקשתי בשיעור מתמטיקה. ('אבל אני מבינה שאף שלך נוזל, את לא מבינה שזה ממש ממש מוגזם לבקש ממני טישו כשאנחנו לומדים על משושלשים?!'). אז כן גם אני נקבה, וגם אני מדממת חמישה ימים בלי למות, וכן גם אני מתעבת את המחזור שלי. אבל אני לא עצבנית כל-כך. אולי אני אקים מחאה נגד הזעם במחזור. או אולי נגד המחזור בכללי. 

הלכתי לשמוע לד זפלין

ביוש