ודווקא כשאני עומדת על קרקע יציבה,
מישהו בא ומטלטל לי אותה.
ואז היא מתפוררת.
אני תמיד יוצאת המוזרה, המגעילה, הדוחה.
לא ניסית לעשות שום דבר רע!
למה כולם נגדי?
אני לא מקובלת, ואני גם לא רוצה ליהיות.
אני הכי חנונית שבעולם, ולא אכפת לי.
'אבל כולם מקנאים בך, את לא מבינה?'
לא! אני לא מבינה!
למה מקנאים בי כל כך?
למה אנשים שבחיים לא הייתי בקשר איתם אומרים לי שכולם מקנאים בי?
מילא אחד, אבל כל כך הרבה?
מה אני אמורה לעשות? הא?
אני לא ניסיתי לגרום לאף אחת לקנא!
למה כולם חושבים ככה?
אני מתפוררת. לאט-אבל בקצב בטוח.
וממש לא אכפת לי מסטריאוטיפים- אגב סטארוארס.