בייחוד הומור, נמוך וגם גבוה כרוכים זה בזה. לפעמים אולי גם שיר.

הערת המחבר: חובה לקרוא את "קנגורו" לפני קריאת קטע זה.

ככל ערס, היה גם קנגורו קרוב אצל המסורת.
בילדותו בחנוכה, היה בונה חנוכיית ענק משלו מהחננות של בית הספר, אותם העמיד בשורה, ובכל יום היה מדליק מספר ראשים כמספר הנרות הנדרש.
כשמש שימש לו שמש בית הספר, מה שכונה שנים לאחר מכן שרת בית הספר, אולם עם תחילת עידן המחשבים, כאשר מספר ניסיונות לאתחל אותו גרמו לסמי השרת טרדה לא קטנה וכאבים טורדניים ב USB שונה בסופו של דבר שמו של המקצוע לאחראי תחזוקה.
את קנגורו, שאהב את הדברים פשוטים, לא הטרידו עניינים סמנטיים וכל עוד מילא השמש את יעודו יכל להיקרא מצידו גם מהנדס תחזוקה או כל שם אחר שיקשה על הילדים לקרוא לו בשמות גנאי.

בצבא היה קנגורו דווקא פעיל למדי והעביר את השירות בשלושה תפקידים שונים אותם מילא חליפות: נפקד, עריק ואסיר. לאחר כשנה וחצי של שירות, ובעצה אחת החליטו קנגורו וצה"ל להפרד לתקופת ניסיון ולהעביר את הטרחה שבטיפול בו למשטרת ישראל.
"מצטער" אמר המפקד בצער, "קיצוצים בתקציב. אם נזדקק לשירותיך באחד התפקידים הנ"ל, נשמח לזמנך לשירות מילואים".
"יהיה לי לכבוד להיות נפקד, עריק ואסיר גם בשירות המילואים שלי" אמר קנגורו בכבוד, הצדיע, ונפרד מצה"ל עד לאירוע בו היה מעורב שנים לאחר מכן בגניבת לבנות חבלה מבסיס צריפין בימי סכסוך השכונות הגדול (עג'מי נגד שיכון בבלי).
 עזיבתו אפשרה שחרור של שמונה תקנים במצ"ח ושלושה במשטרה צבאית.

באזרחות נראה שלשני המקצועות הראשונים לא היה ביקוש, אולם קנגורו למד מהר מאוד שגם באזרחות, פעילויות שונות של האינדיבידואל אינן נראות בעין יפה ע"י החברה ונציגיה, ועלולות להוביל בנסיבות מסוימות למאסר. לשמחתו לא כללו פעילויות אלו אי חבישת כומתה ואי הכנסת חולצה למכנסיים. 
כטיול לאחר צבא קפץ קנגורו להרי אוראל. לאחר שלא מצא שם את מבוקשו וחיפוש נואש אחרי הרי אנאל העלה חרס, הוא פשוט קפץ לאוקראינה.
"תמיד רציתי לראות היכן גדל סבא" אמר.
"אבל סבא גדל ברוסיה" ענתה דודה מניה שבאה להפרד.

את הכניסה הרצינית לעולם הפשע עשה קנגורו כאשר פנה אליו מכר יפואי בפניית "אחי", נענה בבדיחת "אל תקרא לי אחי ואל תזיין את אחותי", "מאוחר מדי" אמר הנ"ל, ואת הבדיחה השלים כשלושה ימים לאחר מכן בבית החולים כשיכל סוף סוף לדבר. מילותיו הראשונות היו: "כבר קראתי לך אחי".
"זה מה שמסוכן בבדיחה עם פאוזה" התנצל קנגורו, "היא עלולה להמשך שלושה ימים".
המכר, שהיה מחובר לכמה דמויות מפתח בעולם התחתון היפואי, לא קיבל את ההתנצלות ובימים הבאים הסתובבו טיפוסים מזרי אימה ביפו ותרו אחרי קנגורו.

קנגורו קפץ לאוקראינה להרגע עד יעבור זעם.
"היה הרבה יותר פשוט אם סבא היה גדל שם" חשב לעצמו בתסכול בעודו מחפש תירוץ לאשתו הטרייה על מה ולמה הוא נוסע לאוקראינה.
"זה מה שסבא היה רוצה" אמר לה ברכות כשנישק אותה על מפתן הדלת.
"סבא? שאלה בתמיהה, נועצת בו מבט מפקפק "סבבה". היא סבה על עקביה ופסעה דומם אל תוך הבית.

קצת לאחר ההמראה תקפו את קנגורו, באחת הפעמים האחרונות בחייו, נקיפות מצפון.
הוא חטף את המטוס באיומי סרק (בייחוד "אני אזיין אותך" ו "דיר באלאק") והנחית אותו בטבריה, שם כבר חיכו לו נציגים של משפחת דדון שלקחו אותו למקום מסתור.
קנגורו התקשר לאשתו.
"כבר פעמיים היום דפקו כאן ביריונים על הדלת וחיפשו אותך" אמרה אשתו בכעס, "פעם בין שתיים לארבע ופעם בדיוק כשחלטתי ארטישוק".

קנגורו התקשר למכר עימו היה מסוכסך.
"תשמע" אמר בתקיפות, "אם עוד פעם אחת דופקים ביריונים על הדלת של אשתי היום" פאוזה, "זו תהיה פעם שלישית".
"אתה רואה" ענה המכר, "אם מחכים בסבלנות בפאוזה, לא קורה שום דבר".
"וואללה" אמר קנגורו, "אז אנחנו סגורים?".
פאוזה.
"לא" אמר המכר וניתק.

את הלילה של השלושה עשר לנובמבר זוכרים עד היום ביפו כ "ליל הבדאלאק".
בעזרת כוחותייה של משפחת דדון העיראקית, מגובים תקציבית בבני המשפחה שסטו לדרך ראיית החשבון, החזיר לעצמו קנגורו את ההגמונייה ביפו.
עד היום עדיין מתגלות ביפו שתי גופות בממוצע לשנה, עטופות במגה פיתה עיראקית עם כמויות נכבדות של עמבה.

על חטיפת המטוס נידון קנגורו לשלושה מאסרי עולם עוקבים עם עבודת פרך שהומרו בעליון לשלושה חודשי עבודות שירות.
מה שהשפיע באורח דרמטי על השופטים היתה עדותו של המפקד מהצבא שהמעבר מפיקוד על מחנה עם קנגורו לפיקוד על מחנה נטול קנגורו היה כדבריו "הדבר הכי קרוב לאושר שחוויתי אי פעם, למעט יום חתונתי, יום גירושי
ו 'יום שלישי לוף' בחדר האוכל".

קנגורו יצא לסיבוב ניצחון בשכונה, מלווה ברוטווי כלב השמירה החדש שרכש, מסוג רוטווילר.
ליד הפולייה של רמזי, נתקל במכר הידוע לשמצה, גורר אחריו ברצועה כלב קטן ומסמורטט.
"אל תראה אותו ככה" אמר המכר כשראה שקנגורו מתקשה לבלוע את צחוקו, עת הכלבים ניגשו והחלו לרחרח באלגנטיות זה את עכוזו של זה, "אתמול חנק רוטוויילר!".
"שך'תו רוטווי" פקד קנגורו מיידית ותוך שניות לא נותרו אלא מספר גושי פרווה מתעופפים באויר, שנפלטו בשיעולים מגרונו של רוטווי.
"נתקע לו בגרון" השלים המכר את הבדיחה בעיניים דומעות.
"אה..." גמגם קנגורו, "זו בדיחה עם פאוזה?".