לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בייחוד הומור, נמוך וגם גבוה כרוכים זה בזה. לפעמים אולי גם שיר.

אזהרה: לא לנרתעי גסויות ולעבדי פוליטיקלי קורקט!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2012

השריפה הגדולה


לפני מספר ימים התחלתי לעבוד בפרויקט מיחשוב אצל לקוח חדש (מה לעבוד, לנהל, אינעל רבק, לנהל! יש לי עובד אחד ואני אחראי על השקיית העציצים בקומה שלנו).
הקבלה לחברות גדולות היא דרך חתחתים של ממש. אתה נדרש למלא עשרות טפסים ולחתום על כל מיני התחיבויות: מבדק אמינות ("אמין, באמא שלי אמין" ניסיתי לקצר הליכים אצל התחקירן הקשוח), חוקי הטרדה מינית, ביטחון שדה, בטיחות וגהות (כן, אני באמת אזכור אם מותר להשתמש במטף לכיבוי שריפה ממקור חשמלי או לא).
"עכשיו אתם אומרים לי?" הרהרתי בעודי קורא בתדהמה את חוקי ההטרדה המינית. עצב קל תקפני. לו רק הייתי נחשף למסמך הזה לפני שנים היו נחסכות ממני הרבה שעות של פעילות מינית, אותן יכולתי להקדיש להגדלת הפיריון בעבודה.
איכשהוא הצלחתי לעבור את התהליך הזה בשלום והתייצבתי ביום ראשון בבוקר בפרויקט, נרגש כחתן ביום חופתו.

דקות נספר לאחר שהתמקמתי במשרדי הבחנתי שמהומה קלה מתרגשת במסדרון. "נקווה שלא קרה משהו לעציצים" חשבתי, "פאדיחות על היום הראשון זה לא טוב".
יצאתי אל המסדרון. העובד היחיד של הצוות שלי קיבל את פני. "יש שריפה" אמר בפנים סמוקות, "החברה התחלקו לשתי קבוצות עבודה: אחת מנסה להגיע למסקנה אם מקור האש הוא חשמלי או לא, והשנייה
ממתינה למסקנות הדיון בכדי לדון אם מותר להשתמש במטף במידה והשריפה היא אכן ממקור כזה".
"קודם כל אתה שמור מרחק מן האש" אמרתי לו, "אם אני מאבד אותך אני מנהל רק את העציצים וזה לא נשמע טוב ברזומה".
בינתיים איכלה האש כבר כשליש קומה.

התפרצתי לחדר הישיבות שם התדיינה קבוצה מספר אחת. "מה קורה?" שאלתי, "האש מתפשטת".
"אנחנו בהפסקת סיגריה" אמרה אחת, "נראה שהדיון ימשך אל תוך הלילה".
"נשמה" אמרתי לה, "תוך שעה כל הבניין, כולל החדר הזה, הוא אפר ועפר".
"אתה יודע ש 'נשמה' זו הטרדה מינית" ענתה, נועצת בי מבט חמור.
בינתיים חזרו המעשנים לחדר. "עוד כמה דקות" אמר אחד, "הסתבר שלאף אחד אין מצית. יש למישהו אש?".
"כאילו דה" אמרתי לו, "אם תפנה צפונה, תחזיק את הסיגריה בפה ותמתין בסבלנות, תוך חצי שעה גג האש תגיע אליך".
"וואללה" אמר הבחור והתיישב.
קלטתי שיש לי עסק עם חידלי אישים, שלא לומר "חידלי אשים", והחלטתי לתפוס פיקוד.
"אתה אתה ואתה" הצבעתי לעבר שלושה זבי חותם, "ממלאים שלושה דליי מיים גדולים ומאפסנים אותם במקום מוגן. יתכן שבעקבות השריפה ינותק זרם המים ולא אוכל להשקות את העציצים".
 "לפני כמה זמן התקשרתם למכבי האש?" פניתי אל המוטרדת מינית.
"ממממ, רעיון טוב" אמרה, "שנדון בו?".
ללא היסוס שלפתי את הנייד והתקשרתי למכבי האש. אחרי כשלוש דקות של ניווט מספרי ("אם השריפה היא בבית עסק - הקש אחת, אם השריפה היא בבית פרטי - הקש שתיים" וכו') ענתה מוקדנית.
"מה מקור השריפה?" שאלה.
"לא יודע" אמרתי, "אינני אישוני הכבאי".
"תבדוק בבקשה ותחזור אלינו" אמרה, "שנדע איזה סוג כבאית לשלוח".
היא ניתקה לפני שהספקתי להוציא הגה (לא, לא חמק מעייני. לו היה הקטע עוסק במכוניות, או שהסצנה היתה מתרחשת ברכב, בהחלט היה מוצא כאן משחק מילים משעשע את דרכו אל הנייר).


"נו, מה קורה עם מי שבודק את מקור השריפה?" שאלתי, מתחיל להכנס לפאניקה קלה.
"ממממ, רעיון טוב" אמרה המוטרדת.
"אתה" פקדתי על בחור צעיר שנראה באופן יחסי מהנמרצים שבחבורה, "טוס לבדוק מה מקור האש, ואם אתה לא חוזר עם תשובה, האמן לי כבר עדיף לך ליהשרף".
הבחור הסתכל בי בפרצוף מבואס "אני יודע שאני נראה נמרץ אבל אני ממש לא. כל חיי מטילים עלי משימות בגלל זה".


במוחי עלה רעיון. התקשרתי שוב למכבי האש ("מספרך בתור: שבע" ענה התקליט).
"יש כאן שני מוקדי שריפות" אמרתי, כשסוף סוף ענתה המוקדנית, "אחד חשמלי ואחד לא".
"זאת נשמעת לי עבודה לסופר טנקר" אמרה המוקדנית.
"נו, אז שילחוהו" עניתי בקוצר רוח.
"אי אפשר" אמרה, "הוא כרגע בקפריסין בטיול צ'ופר להנהלת החברה. אשלח כבאית 'מולטי טסקינג'".
"מולטי טסקינג" חשבתי לעצמי, "אנחנו צריכים עובדים כאלה, אדבר אתה לאחר השריפה".


בינתיים הבחנתי לחרדתי שעשן סמיך מגובה בלהבות צהובות (שנאמר, אין עשן בלי אש) מפלס את דרכו מבעד לדלת חדר הישיבות. בעצם היינו לכודים ומוות נוראי בשריפה נראה כאקורד הסיום הלא מכובד שלי עלי אדמות.
הסתכלתי על המוטרדת שהיתה בעיצומה של שיחת טלפון. היא נראתה נחמד. כלומר, לא בטוח שהייתי מזנק עליה כאופציה ראשונה בסיטואציה אחרת, אבל בהתחשב בנסיבות היא בהחלט היתה קורבן ראוי ליצרי המיניים.
"לאור המצב" אמרתי לה, "אולי כדאי שנרביץ איזה סשן אחרון של מין?".
"שמעת?" היא צעקה לתוך שפופרת הטלפון, "שמעת?".
הסתבר שהיא היתה בעיצומה של הגשת תלונה ל "נאמן ההטרדות המיניות" של החברה על אירוע ה "נשמה" מקודם.
קלטתי שכלו כל הקיצים, הגיעו מים עד נפש, החרא הכה במאוורר וצריך לנקוט אמצעים קיצוניים. ניגשתי אל החלון והצצתי למטה. "קומה שלוש" חשבתי לעצמי, "אפשר לצאת מזה עם נקע בלבד בנחיתה נכונה".
"מי הכי פחות חיוני לפרויקט?" פניתי לאנשים.
"לדעתי אני" אמר הבלתי נמרץ, "אם כי ההנהלה חושבת אחרת בגלל מראי הנמרץ".
"אני" קם בחור צעיר בסרבל.
"מה תפקידך בפרויקט?" שאלתי.
"אני לא בפרויקט" ענה, "אני שליח של 'אופיס דיפו', נתקעתי כאן בגלל השריפה. תגיד, אין בישיבות שלכם בורקסים?".
"מצוין" אמרתי, "קפוץ מהחלון, ספר איך היה".
"אין טיפ?" הושיט את ידו.
נתתי לו עשרה זלוטי פולנים.
הוא קפץ.

"איך היה, אח שלי, איך היה?" צעקתי, מביט למטה אל האספלט.
הבחור הרים ראשו, נאנק מכאבים. "לא להיט" גנח, "שמע, אני חייב לחזור למשרד, אם אני מאחר מנקים לי קנס מהמשכורת". הוא עשה מאמצים גדולים לזחול לעבר הטוסטוס.
"סע בזהירות" צעקתי.

לפתע שמעתי רעש גדול מאחורי. פניתי לאחור.
חבורה נמרצת של כבאים התפרצה לחדר. ראיתי שהאש שכחה.
"מי זרק סיגריה בוערת לפח בקומת הכניסה?" שאל בכעס מנהיג הכבאים.
חמקתי מן החדר באלגנטיות. "חייב להשקות את העציצים" התנצלתי.

מישהו מחפש מנהל מוכשר? התמחות בהטרדה מינית (המלצות ינתנו על פי דרישה), ביטחון שדה ובטיחות וגהות. ואמין, באמא שלי אמין!

נכתב על ידי גילישטויות , 1/11/2012 20:31  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ט ב-6/11/2012 09:48



Avatarכינוי:  גילישטויות

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , הומור וסאטירה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגילישטויות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גילישטויות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)