אז כנראה שכולכם שמעתם על המצב בדרום, עם הגראדים והפיגועים שקרו ב24 שעות האחרונות
כאחת שגרה בדרום, אני הראשונה שיכולה להבין את החששות הרבות מהמהלכים האלו
אני בחיים לא אשכח שלפני בערך שלוש שנים היה את "עופרת יצוקה", שבמהלכה נורו מלא גראדים לישובי הדרום, זה היה חודש וחצי שלפחות פעם ביומיים אם לא יותר הייתה אזעקה, לפעמים בלילה, לפעמים בבוקר..כמובן שביטלו לנו את הלימודים, ומכבי והבצפר ניסו כמה שיותר להוציא אותנו לכיוון המרכז והצפון ולקחו אותנו כל יום למקום אחר עם כל החברים, זה היה החלק הכיפי בכל זה, זה היה בתחילת-אמצע שנת הלימודים שלי כזייניקית, וניסינו כולנו לא לקחת את זה כל כך קשה, אבל אפילו שהיה לנו כיף בכל המקומות שלקחו אותנו אליהם, לא יכולנו לשכוח את הפחד שלא יהיה לנו בית לחזור אליו, או אם חבר ייפצע, או ההורים..
האזעקה הראשונה הייתה..מפתיעה
היינו בבצפר, יומיים אחרי חופשת חנוכה, ויום אחרי שאני ולהקת הריקודים (עם כל החברות שלי מהשכבה בערך ) חזרנו מטיול לאילת של שלושה ימים. היה לי שיעור מו"ט (מדע וטכנולוגיה) והיינו במעבדות שהיו בקומה העליונה של התיכון, בערך קומה חמישית, ואני וחברה שלי ישבנו ליד החלון והמורה בדיוק השוותה את החלקיקים לגראד ובשנייה הזאת התחילה האזעקה(אירוני!) שכל כך הזהירו אותנו ממנה, עולה ויורדת , עכשיו, כולם קפאו והסתכלו אחד על השני, המורה אפילו לא זזה, ופתאום כולם בבת אחת רצו לשולחן הכי רחוק ונכנסו מתחתיו, עכשיו, תתארו לכם, בערך 36 ילדים רצים לשולחן אחד, מנסים להיכנס מתחתיו כשברקע האזעקה עדיין עולה ויורדת, זה היה פשוט קורע מצחוק, כולם, אבל כולם התחילו לצחוק ואז המורה התחילה לומר לכולם לרוץ למטה למקלט, התכוונתי לצאת אבל נזכרתי ששכחתי את הפלאפון שלי על השולחן אז רצתי לקחת אותו כדי שיהיה לי איך להתקשר לאמא שלי(דיי אמיץ לרוץ לשולחן ליד החלון שנמצא בקצה השני של החדר כשהאזעקה עדיין ברקע) ורצנו כולנו למטה.
למטה היה פשוט היסטרי, הכניסו את כולנו למקלט שהיה גם חדר התיאטרון, וזה היה נורא לראות את כולם בוכים בהיסטריה שמה, היו שמועות ששמעו בומים, ילדים התקשרו להורים שלהם בבכי וצרחו בעוד שההורים שלהם מנסים להרגיע אותם, אחר כך גם הייתה שמועה שהגראד נפל ליד הבית שלי[!] ואז אני בעצמי נכנסתי לפאניקה ובסוף שחררו את כולנו לבתים
שאני לא אדבר על הפעם שזה באמת נפל בתחומי המושבה שלי..
בבית של ידיד שלי, שבר להם ולשכנים ברחוב את כל הבית, והרג את הכלבה שהייתה בחוץ, עד היום יש חורים על החומות ברחוב, על עמודי החשמל
ועכשיו, לשמוע את זה שוב..באותה קונוטציה, לדעת שבאותה מידה שזה נחת בשטחים פתוחים צמודים למושבה שלי , כך זה גם היה יכול ליפול לי על הבית, רק היום כבר היו 4 אזעקות, ונמאס לי מהמצב הזה, באמת שנמאס לי
לדעתי אף אחד לא צריך לגדול עם הפחד הזה, אני לא יכולה אפילו לדמיין איך ילדי שדרות ועוטף עזה חיים עם המצב הזה, שמה היה הרבה הרבה הרבה יותר אזעקות ויותר נפילות של גראדים.
ושלא נשכח המון כבוד לחיילים הגיבורים שלנו, שעומדים בחזית מול המחבלים, ומגינים לנו על המדינה.
אח שלי כנראה יורד לעזה עוד כמה ימים למבצע שם..מלחיץ 
אז באמת אני מקווה שהמצב לא יחמיר, שלא יישלחו עוד גראדים ושיתפסו את כל המחבלים ממצריים, ושנוכל לנצל את השבועיים האחרונים של החופש כראוי 
Elegant Piggy
בבלוג זה
בכל הבלוגים
