הפוסט הזה מופנה לבלוג הזה שם התפרסם לאחרונה פוסט על ילדי הסנטר כמו האימואים והפריקים שבאים לבלות שם, ועל החוויות שעוברים שם כל פעם.
עכשיו, לדעתי הפוסט שלו היה כתוב בצורה מעולה קודם כל,
שנית כל, אני מבינה את המקום שהילדים האלה באים ממנו, הצורך להיות שונים, הצורך להיות מיוחדים, או אפילו סתם הצורך להיות חלק ממשהו שהוא קצת לא רגיל ושונה מהחברה שלנו.
מצד אחד, כולם "שונאים" סטיגמות ושמתייגים אותם ועושים הכללות למיניהם, אבל מצד שני, כל הקבוצות האלה בעצם מתייגות את עצמן לסטיגמות האלו ומרחיקות את עצמן מהחברה לדעתי.
זה כמו לפתוח קהילה עם תנאי קבלה, כי בן אדם רגיל שרוצה לבלות עם אותם האנשים יכול בכיף לעשות זאת, אבל הוא לא ייחשב ל"פריק" או "אימו"... כי הוא לא לובש את הבגדים הנכונים או כי אין לו את הפוני הנכון או את השנאה לקבוצות אחרות (כמו ערסים ופרחות שזו עוד קבוצה שונה לגמרי אבל הם לפחות לא יוצרים קבוצה מסויימת או מתגאים בשם שנוצר להם) ושוב, אני בטוחה שאתם חושבים שאני מכלילה ומשליכה סטיגמות לכל עבר בפוסט הזה, אבל זה ממש לא נכון, הקבוצות עושות את זה לעצמן..
זה מה שנראה לי מאז ומתמיד לא בסדר..
הרחקה עצמית מהחברה זה פשוט לא נראה לי דבר נכון לעשות. וכל הקבוצות עושות את זה, זה ממש כמו קליקות בתיכון אמריקאי (והדבר הזה מתחיל להיכנס חזק גם בארץ לאחרונה) שיש את הקבוצה של האימואים והפריקים, הפרחות והערסים, החנונים, והרגילים שלא משתייכים לשום קבוצה כזאת וסתם מבלים.
למה ליצור קהילות וקליקות שונות? זה מבדל את האנשים ואולי גורם להרגשה של ביחד ושל שונות מסויימת ויחודיות להיות בקבוצות האלה, אבל לדעתי זה רק גורם להפך המוחלט.. מי אמר שאי אפשר להיות אינדיבידואלים, מיוחדים ושונים גם בלי להיות חלק מקבוצה "מיוחדת" ? מי אמר שזה חייב להיות ככה? וממתי לעזאזל "פריק" נחשב דבר טוב? Freak בתרגום חופשי לעברית זה שונה, מוזר, אאוטסיידר, דחוי מהחברה. ממתי זה הפך לדבר כיפי, נכון, ומיוחד ? ולמה אנשים שואפים להיות חלק מזה?
הלא כל אדם רוצה להיות מוגשם עצמית, מיוחד, ואהוב ?
בנוסף, יש כל כך הרבה אנשים שמשתייכים לקבוצות האלו ובגלל קודי הלבוש והתסרוקת עושים פוני שיכול להיות הדבר שהכי לא יתאים להם אבל הם אוהבים את התסרוקת עצמה וראו אותה על אנשים אחרים שזה מתאים להם אז עושים בכל זאת, או עושים פירסינג במקום שממש לא יהיה להם יפה אבל לאנשים אחרים כן, לדעתי פוני שמכסה את רוב הפנים זה מכער, זה יכול לגרום לפצעונים בגלל שהמקום לא נחשף לאוויר והשיער מפריש שומנים וגם זה המפתח לחוסר ביטחון, כיסוי הפנים, ואת זה ממש לא כדאי לעודד לדעתי.
ובואו נודה בזה, כשמתבגרים, כשהולכים לצבא, ואחר כך מפתחים קריירה ומגדלים משפחה, באמת אנשים ימשיכו להיות "פריקים" או "אימואים" ?
כמובן שלא, זה שטויות, אולי הם ימשיכו לאהוב את אותה המוזיקה ששמעו, ולהתחבר לסוג מסויים של אנשים, אבל הם לא יהיו חלק מקבוצה מסוימת, למה? כי כל אדם צריך להגשים את עצמו! כיחיד בפני עצמו ולא כחלק מהכלל של קבוצה מסוימת. וגם בחלק מסוים של החיים שמים לב שלשייך את עצמך לקבוצה עם קודים ברורים זה ילדותי ולא נכון.
למה אי אפשר להרכיב חברה מיוחדת ומגוונת, בלי סטיגמות ושמות לכל קבוצה ששומעת מוזיקה שונה, או אוהבת סגנונות לבוש אחרים?
לסיום, אני חושבת שכל אחד צריך לחיות את החיים שלו ולנסות להגשים את עצמו כיחיד, לאהוב מה שהוא רוצה, להתלבש איך שהוא רוצה ולהיות עם איזה חברים שהוא אוהב, אבל להיות חלק מקבוצה מוכללת עם סטיגמה שרובם גאים בה ופועלים לפיה זה לדעתי פשוט לא נכון ומה עם שאר החברה שרואים את עצמם כ-לא מוזמנים לקבוצות השונות ולמפגשים המיוחדים רק כי אין להם את האהבה לאותה מוזיקה או את הסטייל "הנכון"? הם לא יכולים להיות חברים של אותם אנשים רק כי הם לא נכנסים תחת הקטגוריה הנכונה?