החיים האמיתיים נדחו לעוד ארבעה חודשים ותשעה ימים.

והטירוף החל.

המון להספיק, עם מעט מידי אמצעים.

כנראה שאני עושה משהו לא נכון.

ולכולם מתחילות תקופות חדשות, וטובות.

ואני נזרקת אחורה בזמן, רק הגיונית יותר.

ואני ממש לא רוצה להיות כזאת,

לא עכשיו.

דיבורים מקניטים.

מעט תקשורת.

קצת לבד.