Being Me

טוב אז היום בתנועת נוער עשו לנו מין פעולה עם קבוצה מבית ספר אחר

אז בכל מקרה היה סבבה וזה

ואז חילקו אותנו לקבוצות מעורבבות

ואיזה ילד אחד גילה בי עניין, ז"א לא ממש אבל הייתי כאילו הילדה היחידה שהוא דיבר איתה בערך הוא כאילו הפנה את כל מה שהוא אמר אליי

לא יודעת להסביר אבל זה היה מוזר אני לא רגילה שאליי מפנים תשומת לב, בדר"כ זה לחברות שלי, הן יותר חברותיות ויפות

ואז איזה חבר שלו גם בא והתחיל לדבר אתי

והם לא היו איזה מגניבים וחתיכים

בסהכ שני ילדי כאפות כאלה

שיואו למה אני כל כך מרושעת לאנשים בכללי אני תמיד צוחקת על דברים דפוקים באנשים (לא בפנים כמובן) כמו למשל דיבור מוזר.

כאילו לא על פגמים או משהו סתם על דברים שכיף לצחוק עליהם

ואני תמיד אומרת לעצמי, זה לא יפה אני חייבת להפסיק וזה...

זה לא שאני יותר טוב, חנונית בלי בטחון עצמי.

בכל מקרה זה היה מוזר אבל דווקא אהבתי את ההרגשה שאנשים שאני לא מכירה מוצאים דווקא בי עניין ולא כמו בדר"כ

וגם אם זה סתם ודמיינתי שהם התייחסו דווקא אלי כיף לדמיין את זה :)

ביי בינתיים ♥