לאנשים שחוו שברון לב יש הרגשה מתנשאת שאנשים מסביבם אינם מבינים אהבה, שאם אדם לא סבל, לא הקריב את עצמו, לא בכה ולא רצה למות.. אין לו זכות לדבר על אהבה ולהגיד "אני אוהב אותך".
לאנשים שחוו שברון לב קשה לאהוב עוד פעם, דווקא בגלל שהם נותנים לאהבה מן משמעות על אנושית...
אני רק מחכה ליום בוא אשתחרר מהמצב הזה.
אתמול מישהו אמר לי שבלי בחורות כמוני העולם היה נראה פי אלף יותר טוב.
הוא נפל עליי עם שיחה עמוקה למשמעות החיים, ואיכשהו סיפרתי לו על המסקנה שלי, על כך שלקיום שלנו אין משמעות.
הוא קילל אותי ממש הרבה.
"שתדעי לך שבחורות כמוך דופקות תעולם
את, האקסית, כולכן, העולם יכול היה להיות פי מליון יותר טוב בלעדיכן."
-"למה?"
"כי אתן אחת להמון, המון בחורות
ואתן גורמות לבחורות אחרות שואמנם נראות טוב להראות חרא
כי הן מטומטמות, כי אין להן דעה על שום דבר."
התרגשתי נורא.
אני יוצאת עכשיו עם מישהו שקטן ממני בשנה, הוא ממש חמוד אבל הוא ילד
וממש הייתי מאוהבת בו, עד שרשמית נהיינו ביחד
עכשיו שוב הפכתי לייצור הגיוני, רציונלי ומעצבן שקשה לו להרגיש.
משהו נדפק בי חזק..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
