Be Or Not To Be?

בס"ד

אני לא יכולה יותר עם אמא שלי פשוט לא יכולה!! היא חוצפנית כל כך.
אני בוכה עכשיו כמו תינוקת בת 4! מחר כמו שכולנו יודעים יש את יום שישי המיוחד, וגם איתו מגיעה הארוחה החגיגית.
בינינו? היא לא חגיגית בכלל..היא משמינה ודוחה. בגלל הדיאטנית המגעילה שלי :/ פעם בשבוע ביום שישי אני חייבת לאכול את המנה

שאמא שלי מכינה..זאת אומרת לאכול את מה שיש, והיא הכינה אוכל משמין כל כך! אני לא מוצאת משהו נורמלי אני לא יכולה לאכול את זה :S

אני ארגיש רגשות אשם, ואני ממש לא רוצה להיות מפלצת כשכל האורחים יראו אותי צורחת על אמא שלי שהיא מכינה אוכל משמין!

כי אני כן יכולה לעשות את זה. היא פשוט לא מבינה אותי, קשה לי מבחינה נפשית לאכול את האוכל הזה...כי הוא יהיה מטוגן ודוחה נפש :(

והכי אגואיסיטי מצידה...שהיא וכולם!! יאכלו ..ויהיה להם טעים, ולי?...יהיה רע...אני ארצה להרוג את עצמי, כל ביס וביס יהיה לי כמו רעל.
אני אחייך כמו סתומה כי זה מה שיש לי לעשות, אבל בתוך תוכי? תיהיה לי מלחמת עולם שאין לי כוח להתמודד איתה פשוט אין!! אני כל כך עייפה מכל
ההפרעה הסתומה הזאת, כל כך עייפה!! אני רוצה להיות נורמלית :/