בס"ד
ההורים מתחילים ללחוץ...... "אני שוב חוזרת לזה, את רוצה לחזור לבית חולים?"
ומשמיעים כל מיני קולות אנחה לגביי, היום אבא שלי אמר "לא משנה גם אם תגיעי לבית חולים שוב, אני שוב איתך...בכאב."
כואב לי לשמוע את זה באמת! ובאמת שאני לא רוצה להגיע לאשפוז שני! אין לי כוח לאוכל הדוחה ומשקלי היעד המפחידים!
יום ראשון יש לי שקילה, ואני מתה מפחד כל כך!!!!!!!!! איך אין לי כוח לשתות מיים בכמויות באמת שאין.
אני חייבת לחשוב עם עצמי ולפעול. מצד אחד אני רוצה לרדת במשקל, מצד שני אין לי אפשרות...דיי נמאס לרדוף אחרי רזון שבחיים לא אשיג :(
היום בבוקר הייתי אצל הרופאה...התחילו לי שלשולים לא נורמליים!!! אני משערת שזה יעבור אחרי יום יומיים.. הם בדקו את בדיקות הדם שעשיתי התוצאות הראו ככה היא אמרה "את כל התוצאות של הבנות הלוקות בהפרעות אכילה" .. "תעלי למשקל תקין והכל יסתדר." חח עלאק משקל תקין, אני שמנההה.
חיים מעצבנים.