My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
Somewhere in between...
מחר יהיה היום האחרון הרשמי שלי במסגרת הצבאית, למרות שאני בחפש"ש כבר שבוע שלם...לאחר מכן - פשוט לא. אני מתמלאת ברגשות מעורבים והאכזבות הקטנות שלי לאחרונה לא מועילות לזה...ז"א גם בלעדייהן קשה לי להבין מה באמת יהיה טוב בשבילי ואיך להמשיך אחרי הצבא ויתרה על כן, לאן? זו תהייה חזרה למסגרת (או בעצם חוסר מסגרת) ש"נטשתי" למשך שנתיים (וכמובן שכמו חיילים רבים, "התפללתי" לנטוש כמה שיותר מהר - אפילו 21 עלה באופק מספר פעמים, עם רק כמו שלי, אני מתפלאת שלא השתמשתי ב"מה-יש"...).
רגשות מעורבים הם דבר נורא, וקשה לי להתמודד איתם בכל מקרה ובכל תחום חיים - כרגע זה העניין הזה יותר מכל.
במשך השבוע הזה קוויתי להספיק מספר דברים ואת רובם הספקתי, השאר לא היו תלויים בי, ו..."הפלא ופלא" הם לא הובילו לשום מקום...לא יצא מהרצונות האלו כלום בינתיים.
כן, אני יודעת כבר מזמן שהעולם לא סובב סביבי - זה שלב שעוברים בגיל מסויים ובטח ובטח שלא בעשור השני לחיי.
פיבס ושני היו ה"אנשות" שהכי תיקשרתי איתן השבוע, אולי מהסיבה הפשוטה שקל לי להתחבר אליהן ויש להן ערך שלא פחת עם השנים בשבילי.
שאן היתה כאן כשהיה לי רע, כך גם פיבי, ואתמול אפילו יצאנו לשופינג ספונטאני - טוב, לרוב זה היה "שופינג חלונות" (Window Shopping) , אחרי הכל ממתי לחיילות/ משתחררות בקרוב יש יותר מדיי מזומנים/אשראי בכיס והם באמת זמינים...
בכל מקרה יצאנו שתינו נשכרות - היא במעיל ואני בסוג של שמלה סרוגה.
בפעם הראשונה מזה שנתיים אני מרגישה שבאמת הייתי בסוג של שופינג, בלי לחשוב על הצבא - כי טכנית, השלב הזה כבר נגמר בשבילי (למרות הרגשות המעורבים).
היום התעוררתי לצליליהם ה"ערבים" של רכבי בחירות שקראו לי להצביע למועמדים שונים - ואני אישית "נשבעתי" שלא אצביע לאיזה פראזיט שמעיר אותי ב-6 בבוקר עם המצע שלו וצלילי מוזיקה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) מחרידים שהקפיצו אפילו את החתולים השאננים שלי.
מיותר להגיע שהעדפתי שלא להיות חלק מה"קרקס" הזה...נתתי "יפויי כוח" לחבר של סבתא שלי והוא כבר כניראה עשה משהו עם הקול שלי.
למען האמת, אני מאמינה שהדבר היעיל ביותר שעשיתי היום היה לעזור לסבתא כלשהי עם הסלים - היא התחננה לעזרה מהעוברים והשבים ו..אף אחד אפילו לא התבונן עליה (נו באמת, אני בטוחה שלילדים שבית הספר שלהם/ התיכון שלהם "דיי לא פעיל" בגלל בחירות אין משהו חשוב באמת לעשות והם יכלו להקדיש לה מספר רגעים...-מקרים כאלו מחליאים אותי בערך כמו כאלו שלא קמים באוטובוסים מלאים כאשר אדם זקן שברור שקשה לו לעמוד [לא, אני לא מדברת על אנשים שניראים פי 10 מהגיל שלהם בגלל שתיה או עישון מאסיביים]) , חונכתי אחרת...פשוט עזרתי.
וזהו...אין לי על מה לכתוב יותר מלבד המכוניות האלו שעדיין נוסעות ברחובות ומפרסמות את המועמדים השונים - בין אם זה שילוב של מוזיקה חסדית עם טראנסים או סוג של ראפ צולע עם מוזיקה אלקטורנית...שייגמר כבר!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
