My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
קופסא סגולה
כשהבנתי סופית להיום שהמוח שלי כבר לא פועל בצרה פסיכומטרית, נתקפתי מצברוח נוסטלגי והתחלתי "לפשפש" בקופסאות האיחסון הישנות שלי, אלו שאני מכניסה לתוכן זיכרונות - ע"פ אנשים/שנים/תקופות...סוגים שונים של קופסאות - חלק למכתבים וחלק לדברים "ערך" בחיי...הדברים שיכולים להעלות חיוך עך הפנים כשנתקפים געגועים לדבר מה, או כשנכנסים למצברוח נוסטלגי כפי שקרה לי.
קופסא סגולה ומתחתיה תמונה ממוסגרת, היא היתה מעט מאובקת (ככה זה כשעדיין לא כל הזכרונות החשובים לי הועברו לחדר...).
מיותר לציין שחיבקתי את התמונה והרגשתי פלאשבקים שונים ומגוונים למה שרציתי באותו רגע, כמובן ששתקתי, פשוט הנחתי הכל בחזרה לקופסא והתבוננתי בה למשך מספר דקות...בהיתי...חשבתי...פתחתי אותה שוב והתבוננתי בתמונה - כמעט ציורית לגמריי, אוטופית ממש.
צביטה מסויימת לגבי הנוסטלגיה,
מחשבה שמחה מסויימת,
מחשבה מבולבלת ובלתי מוסברת לגמריי...דיגדוג קל בבטן...אותו הדבר גם במחשבה....
התחלתי "לחפור" לעומק הקופסא בחוסר סבלנות,
עלה כותרת של ורד...אח...כמה שאני אוהבת ורדים...ידעתי שאני יודעת לשמר אותם, אבל "וואו"...הוא ניראה כאילו...שהיופי שלו לא חלף כמעט כלל, הוא רק התקשה והפך להיות כהה יותר, אני זוכרת היטב את צבעו האדום העמוק...צבעם ליתר דיוק. בדיוק לאחר שנתקלתי בעלה הכותרת - הבחנתי בקופסא שלמה של כמעט כל "אלו" שהיו כלולים בהגדרת "ורדים"...שמרתי את כולם. כל אלו שיכלתי לשמר טוב, בדיוק כמו שאני מנסה לעשות עם זיכרונות שמחממים את ליבי כשקר וכשאין לידי מישהו שיעשה את זה באותו הרגע - בין השאר בשביל זה ישנם הזיכרונות החדשים יותר והחדשים פחות...והמחשבות שיכולות להביא אותי לאן שאני רוצה להיות, עם מי שאני רוצה להיות, למה/מי אני מתגעגעת...לכל דבר שקרוב ללב ונמצא שם אך ניראה לי כל כך רחוק...
ואז כבר פחות קר לי.
ונכון לעכשיו, זה מתנגן לי ברקע...(גירסא מעניינת-קאבר למעשה)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
