 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
2009 ו-"בנק הזמן"...
2009, מעניין איך היא נראית "מבפנים".
זאת אני חושבת שהיא תספק לי , ז"א - היא זו שתספק לי את התשובה, ואני מאוד מקווה לא להתאכזב. תקנו אותי, אבל נדמה לי ש"זה לא אני...זה המאה ה-21" שמזמנת "יותר מדיי" חוויות, משימות, התנסויות, רעיונות, תענוגות (וכן...גם את הדברים הרעים...אבל זו לא הנקודה שלי) משיכול הזמן ב"קיצבה היומית" שלנו להכיל (גם השנתית במצטבר).
זה לא סוד שעתידנים צופים שעם השנים, תחושות המסחור אצל האדם רק תלך ותגבר, כי העתיד הופך להיות "דחוס זמן" - זו לפחות אחת המגמות המובילות ב"תחזית" הזו, ואני אמורת, כל עוד הנפש תקבל את המינימום שהיא צריכה כדי להישאר שפוייה - Bring it on - זה כמובן אם אין ברירה, כי בת'כלס, אני לא אתנגד לעוד כמה שעות ביממה, כי לפעמים אני מרגישה ש"חסר", ולא רק זמן...
דברים ש"פעם" (לפני כמה שנים, לכל היותר) הקדשנו להם זמן מסויים נדחסים לכמוסה של "מהר יותר וקצר יותר"/"ייעול תהליכים". שימו לב שאפילו חיתוך הדיבור שלנו מהיר יותר, הקריאה שלנו מהירה יותר (לאלו שישנה היכולת לקרוא מהר), החשיבה מהירה יותר, התגובה מהירה יותר , אנשים אפילו אוכלים מהר יותר ו...עם זאת, ישנים נרבה פחות שעות - פחות מדיי אפילו ( סודות השינה - כאן יש מא' עד ת' על שינה).
כמובן, יש את אלו שששים עם העובדה על "האצת הזמן" כביכול - אולי זו החיבה לאדרנלין במהירות, אולי הם נטענים מ"לחיות על הקצה" (ובינינו - מי לא? מדיי פעם. אבל לא כל החיים...), כל "ביס נוסף מהחיים" - מהיר ככל שיהיה ואפילו תוך כדי תנועה ממלא אותם בהתרגשות (תנסו לרוץ ולהינות מסנדוויץ' כהמחשה לכך שאין בזה דבר "קסום" או "זוהר"...). אחרים נחלשים בסחרחוורת הזמן הזו, זה מירוץ שהם חשים חבולים ורדופים - ועדיין ממשיכים לרוץ כי השעון מתקתק (ומישהו משום מה תמיד מחליף סוללות לחזקות יותר ויעילות יותר, או שזה בכלל מנגנון שמסובבים כדי להפעיל), הם אלו שרוצים להתענג על רגעים - להתענג על "נתחים מהחיים" הרבה יותר לאט, לבחון כל רגע ולנצור - כי לפעמים דווקא הרגעים הקטנים האלו הם המשמעותיים יותר ולגנוב עוד שניה למכלולם יכול להרגיש "אלוהי" כמעט - בכל מקרה זה ננצר בזיכרון. אני חלוקה בתפסיה שלי לגביי מהירות, זה תלוי בתחום החיים ובסדר העדיפויות שלי לגביי דברים שונים.
בת'כלס, הכל בידיים שלנו (כמעט), בין אם נרצה להאיץ עוד קצת את הקצב ובין אם נרצה להאיט והחוות דברים בצורה יותר "אינטימית".
כאן בדיוק נכנסת השנה האזרחית החדשה ל"עסקי ההאטה". זה בדיוק הזמן היכן אפשר לצמצם את "חשבון הזמן" , וכי רק כדי להרוויח דקות ספורות של משמעות, עומק, פעמים אף יחסים בינאישיים, התבוננות, הקשבה וכ"ו...וכן, גם טעינת מצברים לקראת "המשך המרוץ" - כי איך שלא נתבונן על זה - כשהעולם רץ, כך גם אנחנו, אפילו ללא משים.
נכון, לא כל אחד יכול/רוצה להרשות לעצמו להתמסר להתנהלות מתוך פילוסופיית "החיים האיטיים" ובמקרים רבים בהתבוננות על התמונה הכוללת של המצב הקיים, פשוט לא מבחינים כיצד אנחנו "לוחצים על דוושת הגז", לפעמים אף מתוך חוסר ברירה משכנעים את את עצמנו שזו הדרך ה"טובה", זה מה ש"עושה לנו טוב" ובכלל חיים על ה"מסלול המהיר" מכל בחינה ותחום חיים הם "ה"-דבר.
תמיד כדאי ללבדוק באילו תחומים ומקרים קצב החיים המהיר הוא תוצאה של צורך אמיתי ומתי הוא בעצם סתם "מעטפת מגוננת" על נסיבות שבכוחנו לשנות (ויש בנו את הכוח. צריך לפעמים רק למצוא אותו עמוק בפנים).
ובכלל, אם ננהל טוב יותר את "חשבון הזמן" שלנו נגלה שרובנו, יכולים בעצם לעבור ב"מינוס" ל"פלוס".
אז...שנה אזרחית חדשה טובה והמשך שבוע נעים ו"מנוהל היטב" לכולנו!
אנג'.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
