My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
Into the fire, Into the flames
ובמידה שווה יכלתי גם לקרוא לפוסט הזה שריפת חפצים וכ"ו...וכ"ו..בתכלס כל ה"טקס" כלל את כל מה שאני לא רוצה בחדר, כל מה שאני לא רוצה שיהיה עוד חלק ממני, בת'כלס אני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם. יש לי איזה פטיש ללאש - אז זו דרך טובה להיפטר מדברים...כל עוד זה לא מסכן אף אחד ולא יוצר יותר מדיי עשן - אחרי הכל זה הבית שלי וזה.
התבוננתי במרכיבים הבוערים, תחרה פשוט נעלמת תוך שניות ספורות, הפלסטיק יוצר עליה "דמעות" צבעוניות שהופכות להיות שחורות, תמונות - טוב, את זה אני לא שורפת...
לראות אותיות על פתקים/ מכתבים שהיססתי אם "להעלים מחיי" או שלא, נעלמות מהר יותר משנכתבו, ה"התעמקות" של הלהבות במלל הדהימה אותי, כשהיה מדובר על נייר קצת יותר עבה מדפים סטנדרטיים. זה עשה לי כל כך טוב...(כמובן שלא הריח...זה היה יכול להרעיל אפילו מקק שעמיד בפני מלחמה גרעינית נדמה לי), אני לא יודעת למה בכלל היססתי להיפטר מ"הכל" הריי אלו חלקים שאני לא רוצה בחיי, או חלקים שכבר לא שייכים לתמונה אחרי תחזוקה ועיצוב מחדש.
כן. הרגשה של שלמות מסויימת, ואני החוזרת לעצמי וזקוקה לשקט הזה - לו אני זוכה לא רע ביומיים האחרונים.
אפילו עם "מינוס 7" צבחנות דם לאחר הבדיקה של הבוקר, אני מרגישה יותר שלמה מקודם.
מהיום החלטתי, אני חוזרת לעצמי מכל בחינה אפשרית, לכל מה שטוב בי ותיחזקתי ושיניתי והתעקשתי...לכל מה שעושה לי טוב...קצת אגואיזם לא יזיק לי, אחרי הכל, אני מתעלמת מעצמי לרוב, או דוחה את "עצמי" לסוף ודואגת לאחרים קודם...צריך להיות גם לזה גבול מסויים...טוב אולי הגזמתי, זה סוג הדברים שנדמה לי שלא אוכל לשנות, אבל אני בהחלט אבחין בעצמי יותר - דבר שקשה "לדרוש/לקבל" מהאחרים בעיתוי הנכון, או כלל...(זו הכללה, אבל ברור שיש כאלו שלא נכללים בקטגוריה המאשימה "לייט" הזו).
מקווה ליום טוב יותר, שבוע מוצלח יותר מהקודם והכלל...
אנג'.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
