
שיהיה לכם חג (וולנטיין משהו..) שמח ודביק.
אני יודעת שזו לא התמונה הכי עליזה לצרף לאיחול הסתמי הזה, אבל היי - אני לא חייבת, בעיקר כשאני רואה בציון היום הזה ביזבוז כלשהו (זה לא קשור בעובדה שאיכשהו הוא לא הכי "מבוזבז" עליי בשום סטטוס - נדמה לי שרק פעם אחת בחיי באמת "שיתפתי פעולה"...אני אפילו לא זוכרת), מי שאוהב "אמור" להראות את זה כל יום, אמור לחגוג את זה כל יום בצורה זו או אחרת...אבל אלו לא מונעים ממני את קמצוץ הדיכדוך שאני לבד היום (טוב, לא ממש הייתי לבד לפני כמה שעות טובות...) - למרות שאני לא לבד.
הו רגע, אני לא לבד - אני עם הפסיכומטרי, ספרי הקורס אפילו בגוון אדום, גם הקלסר...בא לי...א...לגזור אותם בצורת לבבות ולשרוף - זה מבחן מרושע שעליי להתכונן אליו וכך אבלה כל היום, נדמה לי.
לכל אלו שחוגגים,פשוט תהנו מהדביקות, זה יכול להיות נחמד לפעמים....
שלא תטעו - זה פוסט אופטימי חלקי.
למידה פוריה לי,
אנג'.