My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
נביחות והמשתמע
כבר מעבר לחצות, התעוררתי->נרדמתי->התעוררתי->נרדמתי על כה...אני לא מאמינה שכל החולי בגרוש הזה נגרר כבר כמעט שבועיים...
ברגע שאני חשה הקלה ומקלה ונותנת לעצמי לעשות משהו מעבר למנוחה שהומלצה לי, אני מתחילה לשוב למצב הקודם - זה לא מפריע יותר מדיי כל עוד החום לא חוזר, כי זה גרר חולשה וכ"ו...
תופעות אחרות שהציקו נעלמו גם הן ונותרה רק הרגשה מוזרה בגרון ושיעול מציק, מדיי פעם חולשה, חוסר מוטיבציה ורצון להיקבר מתחת לפוך עד שכל זה יעבור.
לא רע עד לרמות מציקות - כמו בהתחלה, אבל חוסר האונים הזה מציק לי, עד מאוד. ולמרות הכל, ביליתי היום מספיק שעות בעבודה כדי כמעט לכסות את תיקון האייפוד שלי, במחשבה שניה, נדמה לי שאני אחסוך את זה, המשפחה צריכה את זה ובכלל, העבודה ה"מפוברקת שלי" בעבודה של אמא היא רק פרי הרצון שלי לעזור לה - אבל לזה אני לא אכנס...
על כל מקרה, נהניתי, אך עייפתי. מחר עוד יום בחיים , בעצם - היום (גם מחר, אבל אני מדברת על ההיום שלתוכו ארדם בקרוב).
מצעים חדשים, שמיכה זוגית חדשה, אפילו בצבע האהוב שלי...
אני אחרי מקלחת, כמו חדשה, פיג'מה מפנקת...
לילה טוב,
אנג' - זו שמקווה להפסיק לנבוח כמו כלבה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
