 My life Based On A Real Story... |
כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
Life is hard, Death is peaceful, easy...Rest in peace my friend :( You are in a better place now... עוד אחת הלכה לעולמה... אנשים רעים. בחיי שהייתי מפזרת להם רעל או מה שזה לא יהיה שהם מפזרים לחברים הפרוותיים שלי. הבוקר נתקלתי באחד המראות העצובים יותר שראיתי וגם ככה הסופ"ש שלי לא היה אופטימי מדיי עד כה... יצאתי מהאוטו ומצאתי את דרכי הביתה, ליד השיחים ישב הלבן עם העיניים הירוקות מנסה להניע משהו עם כף הרגל שלו בעדינות, כשהתקרבתי יותר, הבחנתי בשחרחורת האחרונה שנישארה, היא שכבה שם ולא זזה. הלבן ניסה להתחכך בה , כדי שהיא תתעורר (דה ז'ה וו למלך האריות), אבל זה לא עזר, אז הוא פשוט נשכב לידה (את זה כבר ראיתי כשחזרתי עם קופסת נעליים שתאפשר לי להטמין אותה היכנשהו בכבוד... ההורים שלי לא מתים על הרעיון שאני "נוגעת בגופות" ,אז הפעם חזכתי את זה מפניהם. עצוב לי עכשיו... הלבן נותר לבד, הם היו כאלו חברים טובים. התחכחו אחד בשני וליפפו זנבות אחד עם השני כמו "אין ויין"...(הסמל השחור לבן עם הנקודות בצבע המנוגד), עכשיו במי הוא ייתחכך? רק ברגליים שלי? של אנשים? אני לא יכולה לישון איתם בלילה מתחת למכוניות, להתכרבל איתם שלא יהיה להם קר. זו הסיבה היחידה מבין האחדות הקיימות בכלל לנושא החיבה שלי לקיץ, לא קר להם בקיץ...
לא בהקשר הלא סימפטי למעלה: שתיתי אתמול מוחיטו, על בטן חצי ריקה, היום אני מרגישה (עוד מאתמול) כאילו מישהו הלם בראש שלי בחזקה...זה הגיוני בכלל?
| |
|