לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


My life Based On A Real Story...

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

הדחקה.


כן, גם אני מדחיקה דברים מדיי פעם, מוזר שהמחשבות על זה יוצאות דווקא בימים מטורפים כמו שהשבוע הזה נתן לי עד היום (מ"מעלות החמה ועד צאת הנשמה" ועד מה שקרה היום "מלפני עלות החמה ועד צאת הנשמה" - ככה זה כשאת ג'ובניקית מבצעית).
הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה לייותר, אבל אני לא יודעת איפה בדיוק נמצאת הבמה לספר על ההדחקה שלי, אם זו בכלל הדחקה והאם זה רלוונטי לאיך שהחיים שלי נראים עכשיו.
הבטחתי לעצמי גם לא לכתוב כאן דברים יותר מדיי אישיים (כי במילא, אלו שיקראו את זה כאן - ישמעו את זה קודם לכן - כן..הפומביות הזו...חוסר הפרטיות הרודף, מה שלא מפריע לי במקרים מסויימים לכתוב כאן בלי צנזורה), אבל גם זה לא יוצא לפועל מדיי פעם.
ובקיצור, הדחקות הדחקות, הדחקות ו...שתיקה כשצריך...אולי זה מה שאני צריכה.
מחייכת כי טוב לי (+/- ->עם מה שקרה בבית בתקופה האחרונה), מחבקת אנשים שצריכים את זה על הבוקר - כי זה עושה גם לי טוב, משתדלת לדבר יותר עם האנשים הקרובים לי (בעיקר האנשות שזנחתי מעט משום מצב ה"קאנטים" שבו הייתי במשך איזה חודש מבחינה ביתית..), משתדלת להיות סבלנית, משתדלת לא "לבוא ביציאות דפוקות" - כיאה לבלונדינית (וכגורם לי לי בעיות עם אנשים ובכלל עם עצמי - בואו נודה בזה, אם כאלו דברים הם הרגל, במצבים קיצוניים קשה לתפקד ולדכא את אלו...) אבל זה בתקווה "עבר", מדליקה נרות בלילה ולצלילי מוזיקה שקטה - עושה מדיטציות/יוגה/טאי-צ'י ->כשיש זמן, מנסה לישון מספיק - גם אם זה נראה בלתי אפשרי כמעט, מנסה , מנסה מנסה...
אני גם מצליחה לא רע :) , אפילו טוב.
...ישנה לבד, כי זה אמצע השבוע והחתולים...איך להגיד, אוהבים לישון עליי וכאן גם המאורר לא עוזר - אין כמו ה"מעיל הטבעי" הזה בחורף כשהוא שכוב עליי ומגרגר או אפילו שניים קטנים כאלו ממין זכר ונקבה, אבל לא בקיץ...אולי כשאני נזכרת שמדיי פעם שיש לנו מזגן וכשכולם רוצים בפעולתו.
כן, השבוע הזה שוחק אותי מכל בחינה, אבל אני ממשיכה לתפקד כאילו לא קרה כלום. רק עייפה קצת, עצבנית קצת (על אנשים/מכשירים) שמגיע להם, והרבה ..."אני" ו"מי שמוצאים לנכון להיות חלק מחיי"..כי זה מה שיש לי כשניראה שדברים לא ממש הולכים חלק או פשוט "פארש" בגלל ה"מסגרת הירוקה" אליה התגייסתי לפני יותר משנה וחצי.

כן, כמו שאני נווכחת הרבה פעמים, אין "שלמות"...אבל אין גם "שחור לגמריי"/"לבן לגמריי", או "הגדרות נכונות ומתאימות בצורה שפשוט נועדה להיות".
זה לא משחק "הכנס את החלקים לחורים המתאימים לפי הצורה, וגם את הגנון כבר עברתי.
עכשיו, אולי השלב הבא הוא להיפטר מהדחקה מסויימת וריסון מספר ייצרים ודברים בי (שוב) וזהו (זה לא יצריך יותר ממספר מילים ) ו- ה"שלמות שלי" /"לא שלמות שלי" תצא לדרך.
אני מודה, ברגע שההדחקות שלי קשורות לרגשות ,קשה לי לבטא אותן, להתגבר עליהן...ואני עוד אדם אמוציונאלי.

->מזל טוב ענקי לפיבס  היא בת 20 היום ! - אז , אם את קוראת את זה - שוב, המון מזל טוב ו(כל מה שאיחלתי לך קודם לכן)! אני אוהבת אותך! XOXO (אני ממש לא אומרת את זה לסתם אנשים רנדומאליים).



באשר לי,
פרישה לישון ודחוף!
יום עמוס נוסף ו"ג'ובניקי עמוס" מחכה לי מחר.

לילה טוב,
אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 25/6/2008 21:32   בקטגוריות אופטימיות זהירה, סיכום שבועי - בערך, צ'אנק, שברי מחשבות, אהבה ויחסים, צבא, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



33,688
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)