My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
לפעמים זה כל מה שצריך...
איך הצלחתי להצטנן כך, אין לי מושג. כל מה שאני יודעת שעכשיו אני חיה רק על מזון נוזלי לפחות ליומיים - הגרון מטריף אותי. הרגשה כאילו גירדו לי עליו נייר זכוכית. הצבא לא מקבל מצב של "חולה בלי חום", אני אשמה שהחום עולה לקראת הערב? אני אשמה שאני מרגישה כמו סחבה ואני לא מפרפרת להם על הריצפה ומתחננת לרחמים?
דאמט.
כל מה שרציתי יהום זה חיבוק, חיבוק אחד, בלי שאני אדביק מישהו. ולבסוף קיבלתי, סתם פתאום ובלי לבקש. אפילו שזה לא היה פיזי, הכוונה כאן היתה העיקר...
Angel - אני חולה - says (11:36 PM):
ותודה..אני צריכה כל איחול הרגשה טובה..
GUY says (11:37 PM):
תאמת.. שהייתי נותן לך עכשיו חיבוק חזק.. כי גם אני צריך אחד כזה.. אז זה היה מועיל לשנינו אני חושב
Angel - אני חולה - says (11:38 PM):
בהחלט...אז יאללה, אני שולחת לך אחד אווירי - שלוש ארבע ו... *חיבוק*
GUY says (11:39 PM):
*חיבוק*
Angel - אני חולה - says (11:40 PM):
תפסת?
GUY says (11:41 PM):
כמובן=]
GUY says (11:41 PM):
ואת?
Angel - אני חולה - says (11:43 PM):
בוודאי, חמים ונעים כזה מכל הלב, כמובן בלי להגזים עם החום כי גם ככה חם ולא יודעת מה אצלך, אבל הלחות כאן עוברת כל גבול
(וזה חיבוק הישר מירושלים)
וזה סוג הדברים החשובים לי - הבנה פשוט לרצונות מינימאליים, שניראה כאילו "מה בהם", בלי מילה ממני...
לפעמים אני מתפלאת, במה זכיתי לידידים כאלו. כן, לכם אולי זה ייראה מוזר, העניין של הבאה חשיבות כזו לדבר "כל כך פעוט" , אז זה המצב. כל אחד צריך תשומת לב מסויימת, (במקרה שלי, ממש רע לי פיזית עכשיו ו"ביקור רופא" באים באותה הגישה כמו המרפאה הצבאית - באמת שניסיתי ללעוס עטיפות של מסטיקים, נו הדבר הכסוף הזה ע"פ הצעת "השטן" [שתמך בי לאורך רוב הערב שלי אתמול לפני ש"התמוטטתי" -> ת'נקיו :) ] , אבל זה לא עזר להעלות את החום..כניראה "אין לי את זה"...), טוב, גימלים לא יהיו...לפחות מחר אני אהיה בסך הכל חצי יום בבסיס. הרבה שתיה חמה (בחום הזה), אקמול? - לא יודעת עד כמה הוא עוזר ו..חום כמעט ואין מצב שיהיה לי בבוקר.
הנה, באמת שלא שמתי לב לשעה, הייתי כל כך עסוקה בבהייה בנרות שלי (אובססיה) ובשיחה עם ידיד (מהשיחה למעלה) שלא יוצא לי לדבר איתו יותר מדיי (לצערי) או להיפגש...:(
עייפה, וחולה (כמה חוכשר מצידי בקיץ, בשיא החום) ובתקווה שאני ארגיש טוב יותר מחר - אני אנחת בקרוב בין הפוך (כן..בחום הזה...) והמיטה , אתכרבל לי קצת ואקווה שכל זה לא ייקח יותר מדיי זמן או שלפחות לא יימשך לתוך הסופ"ש הזה.
כאן אנג', מאחלת לכם לילה טוב וחלומות נעימים.
כן, ניווכחתי פעם נוספת בחיים שלפעמים כשרע, צריכים קצת תשומת לב וחיבוק (לא שלא ידעתי זאת קודם), אפילו אחד שלא מרגישים, אבל יודעים איך הוא מרגיש.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
