My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
האופטימיות שבסוף.
לא פעם אמרו לי : "בסוף הכל מסתדר - אם לא הכל מסתדר, זה עוד לא הסוף" (ואני מצטערת אם הציטוט הזה לא לגמריי מה שאמרו לי...אני אחרי לילה לבן, אבל הייתי חייבת לכתוב מה שאני עומדת לכתוב...).
אני באמת לא יודעת למה מרוח לי חיוך על הפנים , אם כי הוא מעורב בהרבה תחושות מבולבלות, אבל זה לא סוג הדברים שיגרמו לי להרגיש רע, דווקא כשדברים מסתדרים להם לאט לאט.
קצת לפני שדבר מה מסויים התמוטט אמש.
מה אני כבר יכולה להגיד, את דעתי כתבתי חזרה, אבל עכשיו אני לא בטוחה אם כל מילותיי באמת היו במקום, זה היה כואב יותר משחשבתי שמשהו כזה יכול להיות, מודה שהזלתי דמעה - אבל ברגשות מעורבים, אני תוהה לעצמי : " האם אף חלק ממילותיי נגעו היכנשהו?..." - אבל מה זה משנה.
אם זה דבר כה פעוט לאבד - So Be It.
במידה מסויימת מצטערת על כמה דברים שאמרתי, ועל עליית מספר דברים על הכתב אני מצטערת - לא יודעת אם זה היה שווה את זה (כן, כך אני מרגישה עכשיו...) , אולי הייתי צריכה לשתוק , אני טובה בזה כשצריך, אולי הייתי צריכה לאמר הרבה יותר ולא בנימה בה כתבתי את מה שכתבתי...
אבל אני מניחה שזהו הסיום של דבר מה שהיה לי פעם,
במחשבה שנייה, אולי זו אני שהייתי צריכה לפסוק סוף לדברים לפני קצת יותר משנה, אולי אז לפחות הייתי שלמה עם עצמי לגמריי ולא הייתי מרגישה מנוצלת, עטופת צביעות מאחד הצדדים שכל כך אהבתי, כל כך דואגת לשווא ועוד יותר נבגדת חלקית (כן, כך אני מרגישה)...מעולם לא הייתי קוראת מחשבות (וזה סוג הדברים שציפיתי מאנשים פעם - אם כי הבנתי שהטריק הזה לא הגיוני כלל..התאים האפורים לא משדרים תמיד על התדר הנכון או המובן לנו מצד הסובבים).
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
