 My life Based On A Real Story... |
כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
שבע בבוקר... בוקר, לא תיכננתי להתעורר עכשיו - באמת שלא, אפילו השעון המעורר שלי כוון אחרת... בוקר, השמש זרחה הפעם לפניי - זו נקודת זכות למנגנון השינה "עד מאוחר" שהתקלקל בצבא ופעול רק בסופ"ש-ים. בוקר, אני מריחה ריח של קפה, אמא כבר בטח לא בבית ובטח ביקרה בחדרי בזמן שישנתי, יש לה נטייה כזאת אם אני לא נועלת את הדלת לפני שאני נרדמת - מבט על הילדה הקטנה שלה, זו שכבר לא כזאת קטנה. בוקר, מכוניות עברו מתחת לחלון שלי במשך כל הלילה, את זה אני יודעת. - אבל אני שומעת כאלו רק עכשיו. בוקר, נדמה לי שהקייטנות כבר נגמרו , לפחות אלו שההסעות אליהן עברו בקרים ליד הבית. בוקר, מוזר שאינני עייפה - דווקא מלאת מרץ. בוקר, זה מוקדם מדיי בשבילי - ברגע שאני יודעת שעליי להגיע לבסיס מאוחר היום. בוקר, 7, מחר זו תהייה השעה בה אני אמורה לקום כדי להגיע לרופא היחידה - אח...מה לא עשיתי כדי להוציא גימלים השבוע, והיום רק יום שלישי (אני לא חפש"נ-ית ->יש לי סיבה מוצדקת). בוקר, נדמה לי שאחזור לנמנם קצת עד 9... בוקר, אין לי מושג למה אני כותבת את זה - זה רק מעיר אותי. בוקר, כן...המיטה קוראת לי , בעודי מתעלמת. בוקר, דיי...חוזרת לישון עד שעה מתאימה ל"תקומה"....
| |
|