My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
 אחרי שבוע מסוג אחד...
חייב להגיע שבוע מסוג אחר. פשוט חייב. זה לא הגיוני שאני "אקבל שי" של שבוע מלא ב"בישים" נוסף, מלא בהתעללות צבאית בלד ברירה ומנטאלית מהסביבה (חלקית - תלוי לאיפה ומאיפה מסתכלים)...
אז כניראה ששאן צדקה,השבוע הזה חייב להיות מפצה על הכל.
מצפה בכליון עיניים למצב מפצה כלשהו השבוע, התעוררתי היום ללא האינטקסיקציה שחטפתי מסושי, כאילו נולדתי מחדש היום לפני חצי שעה בדיוק , ברגע שהשעון צילצל.
5 שעות שינה, טוב...פחות, אבל עכשיו אין לי את החולשה שעפה אותי שישבת, אין את כאב הראש, כאב הבטן נטש כאילו לא היה ולא ניכרים באופק סימני שתי ההתעלפויות שקרו לי אתמול מרוב חולשה (באחת היה לי מזל שאמא הגיעה מספר דקות לאחר כקמתי..היא היתה יכולה להיבהל, רק זה חסר לי בשלב שהיא עצמה מחלימה ממשהו הרבה יותר רציני ).
מלאת מרץ, חיוך על הפנים - מוכנה לכל מה שהשבוע הזה ינחית עליי ( או יידאה עליי בעדינות ומכוונות טובות).
מלאת חיויביות,
אין לי מושג איך כל זה צץ פתאום, בעיקר אחרי לילה עם מעט שינה, אבל אני לא מתלוננת :)
שיהיה לכם שבוע נהדר וממצה מכל בחינה,
אנג'.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
