My life Based On A Real Story... |
 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
ערב/בוקר בנות לא מתוכנן
הנני, ניצבת כאן (טוב, לא בדיוק ניצבת, יותר ישובה על כיסא ומנסה להקליד מילים כשהאותיות רוקדות לי מול הפנים) עייפה אך מרוצה .
מי היה חושב שבילויי שנשמע מוזר מעט יעשה לי את הסופ"ש?
מאחר ואתמול בערב התנתקתי מכלל האנושות לטובת הפסיכומטרי, פעולה שדרשה :"צו הרחקה עצמי מהמחשב", ניתוק לפלאפון (רק ככה אפשר להשיג אותי כשאני שוונג - "חברים" הריי לא מתקשרים הביתה בכדי לשמוע את הסבתא ה"פולניה" שלי טוענת שאני עסוקה...הם פונים מייד לפלא בד"כ), כיבוי הצלילים שליוו אותו למשך הנקיונות של כל הבית בשישי והעברת החתולים שרבצו על המיטה שלי לסלון (בעדינות - זה לא היה צו פינויי) - הופתעתי לגלות את סבתא שלי דופקת על דלת החדר הנעול שלי ומושיטה לי את הטלפון ה"משפחתי" ברגע שזו נפתחה לקראתה.
מצידו השני של הקו שמעתי את קולה של ש' (חברה שהתגוררתי איתה ועם החבר שלה בר"ג, למשך זמן מה - השכירות הראשונה שלי ), היא הציה ללכת להצגה.
התגובה הראשונית שלי (כזו שהיתה ביני לבין עצמי) היתה שילוב מוזר של : WTF ו"יאי", היא שמעה שתיקה מצד הקו שלי ולכן העירה אותי עם "אנג'? את איתי?". לא לקח לי הרבה זמן כדי להבין שהיא לא תוותר לי, בעיקר מאחר ואת מוצ"ש ביטלתי לה לטובת תוכניות שונות מעט (בתקווה), אז הסכמתי בהינהון והצהרת כן - כי בכל זאת, היא לא יכלה לראות אותי בשום צורה והתחלתי להתארגן.
תוך כדי גיחות קצקצרות (מצידי)ל"פייסבוק" בסלולארי המקרטע שלי, הגענו ל"בית לסין" , שם התמזל מזלנו והיו כמה ביטולי כרטיסים (לא שזו הופעה של SOLD OUT - אבל זה לא היה בטוח שנצליח למצוא לנו כרטיסים להצגה טובה בהגיענו לשם - סתם הברקה של ש'...) אז נכנסנו להצגה "איש הגשם" שהתחילה ממש בסביבות רבע לעשר.
זו בהחלט היתה "זריקת" תרבות לא רעה , שלא לדבר על העובדה שנהנינו מכל רגע ורגע - איכות זו לא מילה גסה...
כן, לחלקכם זה יראה כ"בילוי של זקנים" (וכינויי נוספים) - אבל אתם בהחלט מוזמנים לנעול נעליי ספורט איכותיות (או שלא) ולקפוץ לי - אם בפיכם הערה שלילית כלשהי בקשר לשיפוט שלי כלפי בילויים "לא ממש קונבנציונאליים לזוג בנות בשנות העשרים חייהן.
שאר הערב אגב, היה יותר רגיל.
משם התכוונו כבר לחזור לביתה של ש' בבנימינה השקטה (יחסית למקום בו אני גרה) בכדי להין לנו איזה נישנוש לילה (מה נישנוש -ארוחת שחיתות...) ולהתכונן לשיחת בנות מאסיבית או משהו בסגנון, אבל לש' היתה הברקה:
"מקס ברנר" - אם כבר שחיתות אז למה לא עד הסוף?
אז פישפשנו ותרנו אחר מקום חנייה בהרצליה פיתוח והפלא ופלא מצאנו אחת - במרחק הליכה רחוקה מהמקום , אבל לא התייאשנו לרגע (אף על פי העקבים...יפים יפים אבל זה לא מתאים ל"ג'וגינג" אפילו לא "לייט" - אם כי אני בהחלט יכולה להתפאר ביכולת הריצה שלי עליהם).
המקום היה עמוס (כרגיל), חיכינו בתור בסבלנות ובסופו של דבר אפילו התיישבנו במקום בו היתה "בריזה" (סוג של) חביבה שמהלה מעט את החום בחוץ.
העיניים התפצלו מהמבט בתפריט, מתוק או "אוכל"?
בסופו של דבר החלטנו להתחלק ולקחת "גם וגם" - דבר שהשתלם מאוד (אולי גם לגיזרה) : ש' בחרה את ה"אוכל" - מה שגרם למראה הבא - שתי בנות רעבות מתחלקות בפוקאצ'ת גבינות (עם "אוכל פרות"-סלט "עלים" בערך בצד) שמספיקה בערך ל-3 , ואני בחרתי את המתוק - בננה ספליט (למי שמכיר את התפריט המתוק-מתוק שלהם, אני אישית חרשתי כבר על כל הכלול שם מאז הפעם הראשונה שביקרתי שם).
שבעות ומרוצות יצאנו משם והמשכנו את הנסיעה עד ל"מושבה" (שלדעתי כבר לא ממש כזאת). התיישבו בסלון, "פרמנו מעט את המחוכים" והתחלנו לקשקש כמו שרק בנות יכולות, ואז הגיעה הברקה מספר 3 של ש' : "גיטר הירו" (אחד ה"צעצועים" של אחיה הגדול..).
כך בעצם מצאנו את עצמנו מקליקות על גיטרה עם כפתורים צבעוניים מפלסטיק (בערך) ומנסות לצלוח שירים תוך כדי מבט מבוהל במסך (טוב, ה"מבוהל" שייך לה - היא החליטה להתרברב והלכה על הרמה הגבוהה ביותר - מיותר לציין שהצליחה אחוזים מעטים ונזרקה מה"מירוץ"...).
כל זה המשיך עד עלות החמה.
איך שהזמן עובר מהר כשנהנים...
ואז נזכרתי ש"יש לי בית" והורים שנוסעים לדודים ולא רוצים להשאיר אותו ריק - ולא, החבר של סבתא שלי לא נחשב כאדם ש"נמצא בבית" בכל מצב צבירה כלשהי, ככה זה כשלא סומכים על מישהו בכלל (כן, הוא לא נחשב ריק לדעתם אם מישהו נמצא בו אפילו אם אני ישנה כמו גופה בחדרי - מה שיקרה בעוד מספר דקות כניראה - אחרי כמעט 24 שעות בהן אני ערה לחלוטין).
ש' ואני החלטנו שצריך "למלא מצברים" של בוקר (גם אני שתינו נתמוטט בזמן הקרוב על המיטות שלנו - זה אחרי שהיא תקפיץ אותי הביתה), אז היא הכינה את הקפה המפורסם שלה (אספרסו עם חלב מוקצף למעלה וחתיכות שוקולד מריר בתחתית...-גן עדן של קפאין בוקר) ואני הלכתי על הגירסא הלא פחות מפורסמת שלי ל"פנקייקס" - וגם לא וויתרתי על רוטב התותים לזיגוג...
 YUMMY!
אז אני פורשת ל-ZzzzzzzzzzzzzzzzzzZzzzzzzzzzZzzzzzzzzzzz.....
ואתם תמשיכו להינות מהשבת שלכם - את שלי מיציתי כנגררת של שישי (אולי בערב, כש, ומתי שאתעורר אחליט שזה לא הספיק לי).
אנג'.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
