לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


My life Based On A Real Story...

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

אבידות ומציאות


לא מצאתי את עצמי במשך רוב היום, בין אם מדובר בכאבים שהייתי בטוחה שייפסקו היו, לבין אם התחושות המוזרות שלי. בכלל, הכל ניראה לי מוזר לאחרונה - אני חייבת להפסיק עם זה ולחזור לעצמי.
מצאתי את עצמי עוברת על תמונות ישנות, קוראת מכתבים ישנים, קורעת מסמכים ישנים, בודקת מה הנחתי ב"קופסאות השימור" (לא שימורים) לגביי כל אדם ואדם שאני מכירה - או קבוצת אנשים, הגעתי למסקנות ואני בהחלט שלמה עם עצמי בנוגע לכל דבר ודבר, גם בנוגע לדברים הכלולים בקטגוריה "רחוק מהעין , רחוק מהלב".
כן, אמנם ישנם דברים שיחסרו לי מעולם העבר, והן חסרים לי כעת, אני משתדלת לדלות את המקסימום מכל רגע, גם אם זה קשה.
הבטחתי לעצמי שלא להישבר בגלל שטויות, ואיכשהו הצלחתי למצוא את עצמי במספר מצבים שלא הייתי אמורה בכלל הגיע אליהם - חייבת להתאפס על עצמי.
כן, גם לי קורה שאני מאבדת שליטה על חיי, למספר רגעים ואז זה נגרר, מאבדת את קור הרוח שלי, הסרקאזם שלי בורח לאיזו מנהרה (כאילו היה איזה פעיל "גרין פיס" שהחליט לשנות דרכיו), החיוך השטני/שובב שלי - זה שמופיע מדיי פעם על שפתיי - נעלם גם הוא (כאילו יצא לחופש), האנשים היחידים שניהלתי איתם שיחות נפש או שיתפתי בדבר זה או אחר התדלדלו מה"מאגר" שלי - ולמרות שאינני לבד כלל וכלל, מצאתי את עצמי מרגישה בודדה בצורה אבסורדית , ועוד שלל דוגמאות...
איפה השלווה שלי,  היכן החיוביות בה התהדרתי עד לפני זמן מה?, לאיפה נעלמה שמחת החיים כמעט לגמריי - זו שליוותה את האופטימיות שלי?, איפה...אני לא יודעת כבר מה לחפש, אבל אני בטח אמצא את זה. עכשיו כשאני בטוחה שיש לי על מה לעבוד (שוב..לצערי) ומה לחפש, בדרך לחזור לעצמי - העצמי שעבדתי עליה כל כך קשה...זו שהתבגרה ולמדה מכל שעבר עליה והסביבה.
כן, לפעמים יש נפילות קטנות, וגם באלו - האינסטינקט הראשוני הוא לחפש את המעלית, או המדרגות, או הסולם...אבל הכי פשוט, לעשות בעצם את הדבר שניראה מסובך יותר - לטפס בכוחות עצמך מהבור הקטן, מהגומחה שנפערה לפניך, לצחוק קצת (כי לבטח היו אנשים שראו את המעידה הלא סימפטית ומצאו אותה למשעשעת) ולהמשיך הלאה בראש מורם ובידיעה שהמעידה הזו לא היתה משמעותית עבורך - כי הריי הגורם לנפילה ידוע בערך ודרך התיקון והטיפול ידועה גם היא.
אני שוקלת לקחת את הסופ"ש הזה למספר תיקונים עצמיים, אף על פי תוכניות מרובות מבעוד מועד. טוב, אם לא את כולו, אז את חלקו - רק כדי להיות בטוחה שאני בדרך הנכונה, שנקודת השבירה הקטנה שלי, הפראנויות והשטויות שצצו לי בראש ילכו ללאן שהן באו ויעלמו מהפינה שלי בעולם ומסביבתה.




החיים יפים מדיי (צריך למצוא את המקום עליו יש להתבונן בכדי לראות את זה) מכדי לבזבז אותם על התמרמרויות מיותרות...


כן, זו אני אנג', ברגע של הירהורים ליליים לאור נרות...

לילה טוב וחלומות פז לכל הערים.
נכתב על ידי אנג'י , 16/9/2008 00:08   בקטגוריות אופטימיות זהירה, שברי מחשבות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



33,688
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)