"It's Easier To Please The World Than Please Myself"

*זה פשוט נשמע טוב יותר באנגלית

על כל מקרה, זה משהו שאני לא שואפת אליו (ומצאתי את עצמי לא פעם בסיטואציה שה"עולם" נמצא ראשון בסדר העדיפויות שלי ולא אני עצמי, מה שמאוד חבל, אם אני מתבוננת על זה בדיעבד - לא סתם "ש", העירה לי שאני צריכה להשקיע יותר בעצמי...ולא רק באחרים - גם לי מגיעה התייחסות מצד עצמי מדיי פעם -במקום לדאוג יותר לאחרים...כי עם כל הכבוד, יש לי מספיק בעיות משל עצמי לטפל בהן, ואני שותקת, סופגת כמו מגבון טוב ומתעלמת מהבעיות שלי - לא עוד. [וזה כבר בהקשר לפוסט הקודם]), נכון, נחמד כשהסובבים אותך מרוצים - אבל כדי שהם יהיו מרוצים, גם אני צריכה להיות מרוצה - כך שבמקום לחכות לנס, אני מנסה לגרום לו לקרות, כי אחרי הכל בנושא זה אין לאיש מה להפסיד.

מה רע בלהיות מרוצה ולגרום גם לאנשים אחרים להיות כאלו , בדרך, לפחות בנקודות מסויימות בחייהם?
וכל עוד אני לא מאבדת מעצמי בדרך, הריי זה משובח.