לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


My life Based On A Real Story...

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סוג של ספירה לאחור...


קודם הם כתבו "31 במרץ", לאחר מכן זה הפך ל"25 למרץ" ועכשיו זה כבר ה"18 למרץ"...הציון של הפסיכו' מתקרב אליי בצעדי ענק, זה מפחיד אותי יותר משהייתי רוצה. כמעט כל סיכויי קיים לציון טוב - נגדי. כן, נגדי.
אני אשמה שחטפתי סוג של שפעת בשילוב עם וירוס קיבה שבוע לפני הבחינה?
אני אשמה ש"זה" המשיך איתי עד לאחרי הבחינה ועדיין ניתן לראות עליי סימנים של מה שהיה?
אוף.

אבל על מה אני מדברת...אולי המצב בעצם לא כל כך רע, אבל את זה אני לא יודעת...עדיין.




שאני אתחיל לשאת תפילות?
דאמט, אני אתאיסטית בכלל...וזה במילא "מאוחר מדיי"...אלא אם כן המחשב שבודק את הבחינות או משהו בבדיקה של הבחינה שלי יישתבש לטובתי ופתאום יצוץ איזה ציון סימפטי, איזה 800....799..משהו כזה ;)
טוב, זו כבר אופטימיות יתר, זה אפילו לא משהו שיישתלם לצפות לו...

רק שיהיה משהו מספק, משהו שיצדיק את ההשקעה שלי לפני ה"נפילה למשכב" טרם הבחינה.
נכתב על ידי אנג'י , 12/3/2009 15:16   בקטגוריות פסיכומטרי לפנים, שחרור קיטור, פסימי, שברי מחשבות, אופטימיות זהירה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Is it all worth it?


No. I guess mot, well maybe it does but not for me, not anymore...


משהו שזיכרוני מתעתע בי ולא מזכיר לי את מי אני מצטטת...

אבל בחיי שאם לא הייתי אלרגית לניקוטין ולא הייתי נגעלת מריח של סיגריות הייתי יוצאת לעשן עכשיו על הגג, בשיא הגשם, מתחת למטריה...אומרים שזה אמור להרגיע, או שזה באמת מרגיע ו..רוגע זה אחד הדברים שחסרים לי כרגע, בדיוק כמו ה"חשיבות הפתאומית שלי" לאנשים או בכלל - מצחיק שרובם באים "כשנוח" להם ולא כשאני זקוקה לזה...
אין לי לאן לברוח וזו גם לא הדרך שלי, אבל באמת שפשוט בא לי לעזוב הכל ולהיעלם, החיסרון לא יהיה ניכר, נדמה לי, ואני חושבת שאצליח לשמור על קשר עם המעט שיבחינו בחיסרון הזה.

היה לי חלום מוזר, מחר המבחן, אני עדיין חולה ולמרות השיפור הניכר שהיה ביום שבת בבוקר - המצב לא אופטימי במיוחד ואני מרגישה רע מקודם, מינוס החום...
לא מצליחה להתרכז בדבר, טובעת במחשבות שונות ופראנויות נוספות שפ' הכניסה לי לראש ואני מניחה שללא כוונה מיוחדת (כן...אסור להגיד לי דברים "כאלו" שאני גם ככה מדופרסת בצורה זו או אחרת), חוששת ממספר דברים, נמצאת בין הפטיש לסדן במחלוקות עם עצמי, מנסה לשלב את עצמי במשפט:
"תני ללב שלך להוביל אותך, הוא מכיר את הדרך שלך יותר טוב מכולם." - אבל יודעת שאין צדק מוחלט וכל אחד יכול לטעות, בעיקר הוא, בעיקר שלי - מיותר יהיה לציין שהמון שגיאות בחיי נעשו בגלל הגישה הזו, אבל לפעמים הוא כמו מצפן מוחלט של ממש - זו הסיבה היחידה שאני מאמינה לו בצורה עיוורת (טעות? רק הזמן יראה), מנסה למצוא את הרוגע - אבל גם זה לא בא לי בקלות...

הדבר הכי נחמד שאמרו לי בסופ"ש (תמיד מפליא אותי כמה כוח יש במספר מילים...וכמה השפעה יש בהן במבט לאחור, אלו הריי רק מילים...):
"אני מאחל לך בריאות מקסימלית לאישה מקסימה(לית) :) וגם בהצלחה בבחינה אם לא יצא לנו לדבר עד אז!"

אולי כדאי שאנסה לשקוע במדיטציה, לנשום עמוק, לבנות לעצמי סכימת דמיון מודרך אישית ולעקוב אחריה למקור הרצונות שלי ואליהם...
זהו.
Happy Thoughts, Happy Thoughts,Happy Thoughts....

אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 22/2/2009 09:38   בקטגוריות אופטימיות זהירה, צ'אנק, פסיכומטרי לפנים, ציטוטים עם ערך, שברי מחשבות, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Rain, don't go away.


בחיי שלא יכלתי לבקש מזג אויר חביב יותר לעוד יום מחלה. התעוררתי מצילצול השעון המעורר (ולא משיעול שמכאיב לי שחלק נוסף כלשהו בגוף באישור הריאות או הגרון או כל המערכת...) וכמובן שפניתי להתבונן בחלון. מה שראיתי היה סוג של ערפל (בכל זאת, קשה לפקוח את העיניים לרווחה ולגמריי בין רגע לאחר לילה ראשון בו אולי לא השתעלתי חצי לילה, רק רבע). הערפל הזה התברר כגשם כבד - מה יכול להיות טוב יותר, במילא אני "תקועה" בבית בניסיון ללמוד ולהשלים קצת מהחסכים שלא הלכו לי מבחינה פסיכומטרית השבוע עקב הוירוס המעיק הזה, במילא המכון לא קורץ לי כי על אף הרבה דברים שקורים מסביב, אין לי משאלת מוות של ממש, במילא אין איש שמבקר אותי כשאני חולה, אני גם לא ניראת חולה כבר ועדיין איש לא מבקר...:( תודה לאל שיש לי משפחה (אני אתאיסטית, אבל מותר לי להשתמש בביטויי הזה, צלבו אותי). אולי מאוחר יותר, כשאני ארגיש שאני לא מסוגלת ללמוד (סבירות נמוכה, כי היום אני נחושה יותר מבכל יום בשבוע הזה), אלך לי לים - כן, אלך, לא אסע ואצל גלים גבוהים או משהו - הים תמיד נותן לי הרגשה טובה, מדגיש את העובדה שאני קטנה וחסרת משמעות מנקודת מבט רוב וכשאני מתבוננת על הפרטים הקטנים&nbsp; מזכיר לי כמה שכל אדם מיוחד, וגם אני.
הגשם יורד, היות והסטתי את התריסים, הוא נוקש על השמשה של החלון בחדרי, נקישות עדיונות יחסית לעוצמת הגשם, והקול כל כך מרגיע.
נותן רצון להישכב על ענן ולהתבונן למטה, לעקוב אחרי הנפילות הקטנות האלו של הטיפות, נותן רצון לצאת החוצה ולהירטב עד שד עצמותי, אבל אני חולה גם בלי זה, אין גם צ'ופרים על זה ב"אזרחות", אפילו כשהייתי בצבא "ימי המחלה" ניתנו על "גסיסה" חלקית..כן כן.
אבל עדיין בא לי להירטב, אתם יודעים מה, אולי סתם בשביל לקבל קצת תשומי...גם לי מגיע קצת מזה, אולי נזיפה מאמא על שהייתי חסרת אחריות, אבל הדבר האחרון שאני רוצה הוא להדאיג אותה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא לגרום לה לקושי כלשהו, בעיקר כשהמצב בבית עולך כמו סוג של פונקציה עולה ויורדת, עולה ויורדת ו....יורדת עד רמות לא הגיוניות לפעמים ואז עולה - רכיבה מטורפת על רכבת הרים, אבל במתינות - אני לא אכנס לזה.
מזג האויר הסה מוצא חן בעיניי, רק שלא תצא השמש יותר מדיי, היא מכאיבה לי בעיניים יותר מפלורוסנט השבוע - זה מה שקורה כשחולים ואפילו כשנמצאים בתהליך החלמה מהיר יחסית ל"מקרים" נוספים הזהים לשלי. האמת שלא היה מפריע לי אם היציאה שלה לגרום לקשת בענן, אחת התופעות היפות ביותר, טוב, אחת המועדפות עליי, מעבר לכך, הכל סובייקטיבי ואיש באמונתו יחייה (אני יודעת שיש אנשים שהתופעה "מכניסה אותם ל"סרטים")...
אח, אני כל כך אוהבת חורף.
*כן לא יעזרו כל הטיעוני השליליים נגדו.


אתמול היה מפגש הפסיכו' האחרון שלי לקורס והכנתי כאלו : פחזניות, הייתי מוכנה להישבע שהבנים סגדו לי (הסקת מסקנה מהתגובות ובקשות התוספת - שלא רבים זכו לה משום שיש גבול לכמה אני יכולה להביא מפירות היצירה הקולינארית שלי - גם ככה הבאתי מגש מלא בהן, והקורס כלל רק 13 איש בהתחלה, אתמול היינו רק 11 וזה כלל את המדריך).

הספקתי להתמכל לקליפ הנ"ל השבוע: קליפ. - אחת היצירות המקסימות יותר בתקופה האחרונה.

כמו כן, נתפסתי שוב לאובססיב שאני פשוט חייבת להשיג את Evenstar , בין אם בE-bay לבין אם באיזו חנות מד"ב מפוברקת בישראל (חייבת להיות אחת שיש בה כאלו, ז"א- אני בטוחה שיש חנות מד"ב שמוכרת דברים שחובבי שר הטבעות בלבד יבינו את ערכם).

וזה ה"בעיקר שלי" בין שיעול לשיעול ומדידות חום שהפכו כמעט לאובססיה - "אל תמשכי את הפרח בגבעול , זה לא מה שיגרום לו לצמוח מהר יותר" על כך נאמר, במקרה שלי, רק רציתי לדחוף את ה"צמח" (aka החום שלי) למטה, ואכן, היום הוא הרבה יותר למטה, הוא אפילו רגיל. אבל אני לא אפתח פה לשטן בנושא - מוטב שכך.


אני מאחלת לכם יום נפלא, רענן, גשום במידה וסופ"ש נקי (לזה הגשם כבר ידאג היום לפחות ברחובות, בחוץ.. - לבית שלכם - דאגו בעצמכם,&nbsp; אני את שלי ניקיתי כבר אתמול) , כיף וכ"ו וכ"ו...
ויחד עם זה חוזרת ללמוד (לנסות) וכל מה שמסביב.




"
She just goes unnoticed
As the crowd passes by
And she'll pretend to be busy
When inside she just wants to cry"
Marie Digby - Miss Invisible - זה מה שמתנגן לי ברקע...(ללא הקשר מיוחד למצב הרוח)
אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 20/2/2009 08:49   בקטגוריות אופטימיות זהירה, בכמה מילים, צ'אנק, שברי מחשבות, אופטימי, פסיכומטרי לפנים, מתכונים, סיכום שבועי - בערך, ציטוטים עם ערך, שטויות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחירות לא בוחרות?


"בגלל שישראל ביתנו

אז יאללה במרץ,

קדימה

לעבודה ותצביעו,

צריך להיות מלוכדים

גם הירוקים

וגם החרדים,

זה הכח להשפיע למימד חדש,

אז יאללה לזוז."


פניני החכמה של ידיד שלי ח'

(שימו לב שהוא הכליל כאן את מרבית המפלגות)


ואין הכרעה, מעניין מה יהיה עם זה, כי אני אישית לא אשוש לצאת מהבית במבול שנדמה כאילו אנשים פראזיטים עומדים על גגדות ושופכים מים ופתיתי קרח גדולים יחסית על העוברים והשבים - שוב...הספיק לי אתמול. אם מישהו היה מנסה לסחוט אותי ברגע שחזרתי מהקלפי אתמול - כמות המים שניגרה ממני הייתה יכולה למלא את הכינרת.



*אני יודעת שאמרתי שתהייה כאן שתיקה, אבל השנייה הזו היתה שווה את זה...


חוזרת לשתיקה שלי וללימודים שקצת תדיכאו אותי אחרי סימולציה אחת לא מוצלחת...

היום שוב שיעור,

מחר עוד שיעור,

בשבוע הבא ממשיך ה"מרתון"

ואחרי זה - הבחינה ה"רעה" הזו...כמה טוב שיש לי תוכנית ב' (גם כשאני מקווה לא להשתמש בה).


המשך שבוע פורה,

אנג'.

נכתב על ידי אנג'י , 11/2/2009 08:08   בקטגוריות ציטוטים עם ערך, צ'אנק, בכמה מילים, אופטימיות זהירה, שברי מחשבות, שטויות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קרר....קררר...


לצלילם הערבים של קולות אלו התעוררתי הבוקר. אם המצב היה אחר, הייתי מתחילה להתלונן...ניראה לכם? זה השעום המעורר הטוב ביותר שיש, טוב, אולי חוץ מאישיות מעירה...ציפורים (במקרה הבוקר - עורבים) אינן בעל החיים החביב עליי או היישות.
על כל מקרה, כמובן שהבוקר התחיל בספל הקפה שלי - לא משנה כמה ניסיתי להיגמל ממנה, בבוקר היא תמיד שבה לרדוף אותי, הכמיהה אליה. וקולות ה"קרררר...קררר..." עדיין ממשיכים מחוץ לחלון, למה שתלו לי על מתחת לחלון?

לאחר עיון קצרצר בYnet עברת להורוסקופ שלי (שוב, אני לא מאמינה בדברים האלו בד"כ...סתם להסרת הספק מראשכם - אבל פעמים הוא משתלב בצורה כמעט מושלמת עם איך שהבוקר שלי מתחיל, אז אני מחליטה לקרוא אותו עד הסוף ופעמים אף לוקחת דברים לתשומת ליבי - אחרי הכל, מי יודע?!):

מזל טלה - תחזית יומית

תחזית יומית לתאריך 07/02/2009

סופשבוע: אתם זקוקים לאיזשהו פסק זמן (דההה....[במבטא רוסי כבד.] בדיוק מה שאני צריכה, רק אתמול "מיררתי" [כמעט] שאני זקוקה לחופשה), למנוחה ולשינוי אווירה, אך קשה לכם להשתחרר ממחויבויות שלקחתם על עצמכם (פסיכומטרי + "ידיים של ***") ושהטילו עליכם בלי להתחשב בדעתכם (שוב, פסיכומטרי - כי בארץ הזו אין שלב שמאפשר לעקוף אותו בכדי להגיע לאוניברסיטה, כאן הבגרויות לא עוצרות אותי - רק הוא...המבחן הזה). עם זאת, חשוב להשתדל להשגיח על עצמכם (כן, לא לקפוץ מהגג או משהו, לא לדפוק את הראש בקיר...וסתם לא להיכנס לדכאונות מיותרים כי העניין הזה מתיש וחסר טעם או היגיון - למרות שיש שם כביכול שאלות היגיון).

תקשורת: עליכם להיזהר מאי הבנות ובעיות תקשורת עם מישהו בסביבתכם הקרובה (טוב, אין לי מושג על מה מדובר כאן במקרה שלי - אבל אני אזהר, רק זה "חסר לי"). עדיף לא לחסוך במילים (אני חושבת שאת זה פתרתי ברגע שוויתרתי על "עיקרון השתיקה" שלי) ולנסות להסביר אפילו דברים בסיסיים, תקשורת נכונה יכולה לפתור בעיות רבות.


נקודות ציון לשבוע שחלף:

השבוע, שקלתי להצטרף ל"מלכת המדבר" - אני בטוחה שהייתי עוברת את המבחנים, מבדקים וכ"ו...אבל אם אני זוכרת נכון, התקציב שלי לא מאפשר לי אלפי יורו ו...הצעירה ביותר שם ב"עונה הקודמת" היתה בת 24 או משהו....

אפיקונדליטיס - אחד הדברים שכמעט והכי חפרתי בהם השבוע. (לא, אני לא היפוכונדרית).

גרנולה - אחד הדברים שהחלטתי עליהם כפינוק האולטימטי מבחינת אוכל (ולחשוב שפעם קראתי לזה "אוכל ציפורים) מתקתק להשבוע, ובמקרה היתה כתבה על סוגים כאלו, אולי אנסה פעם...אבל מי נוסע לת"א בשביל "אוכל ציפורים"?
"
בחירות 2009 - ניסיתי להבין סופית (אחרי שכבר "נסגרתי סופית" - משהו כאן סותר אותי...הו, זו אני.) למי אצביע ביום שלישי...אז נברתי בעיקרי המצעים. ו"הפלא ופלא", "מצפן הבחירות" הצביע על מה שמתאים לי...הכיוון לפחות. נסו, מה יש לכם להפסיד?

כמובן גם ה"פסיכו'" כיכב אצלי במשך רוב ימי השבוע (מלבד אחד שאפילו עוד לא "כיפרתי על חוסר המעש בו", אפילו קניתי אוגדן בחינות של המרכז הארצי בתקווה שזה יהיה תירגול נוסף ו"חביב" לכל הדעות שאולי יעזור לי להוציא את&nbsp; הציון שאני זקוקה לו.



בזמן שאני "מחפשת כלב" לאמץ, התאהבתי דווקא בחתולה עיוורת מ"צער בע"ח ר"ג"...הבעיה התעוררה כאן כשגם אמא שלי התאהבה בה והיתה יותר הגיונית ממני באטענתה של החתולים שלי "יאכלו" אותה אם נביא אותה הביתה. אני כמובן טוענת שלא ושכל עוד כל אחד ימשיך לקבל את פיסות ה"תשומי" שלו, לא תהייה כאן מלחמת עולם שלישית "חתולית"...כך שאני עוד לא רואה את המאבק הזה כ"סגור" (אם כי אני עדיין רוצה לאמץ כלב...חסרה לי נוכחות של כלב בבית..."הרגלים" ישנים קשה לשנות. כמה שנים טובות [מכיתה ג' עד לכמעט סוף השירות הצבאי] לא הולכות ברגל, ואני בספק שאיי פעם אפסיק להתגעגע אליו - גם לטוב וגם לרע שהיה בו).


על כל מקרה, אני ממשיכה אל תוך השבת...ובינתיים איני מותשת, בינתיים טוב לי, בינתיים...וול יש לי רק שבועיים וצ'ופצ'יק לפסיכו', אבל זו לא גולת הכותרת שלי...(על מי אני עובדת...או שלא...), יאללה - לחיות (לפחות חלקית כפי שהבטחתי לעצמי), להינות מהשבת ותוך כדי זה (או האשליה של זה) ללמוד "ברעל" (כבר הזכרתי שאני מתגעגעת לצבא? - ילא למסגרת, ל"משפחה" שלי).



שבת נעימה אנשים/המשך סופ"ש נעים וכ"ו וכ"ו...
או כמו שאדם מאוד יקר לליבי העלה רעיון להעלות על הכתב "בלה בלה בלה" (במקום "חפירות" מכל הלב - לפחות בנושא ברכות יום הולדת, טוב, יש בזה הגיון - אחרי הכל אין איש שלא יודע מהם "עיקר הברכות" בכותבים "בד"כ").

אנג'.


עריכה ב:1149

הו כן, גם קיבלתי מייל מהחמאס הבוקר .
אני מרגישה "מיוחדת".

נכתב על ידי אנג'י , 7/2/2009 08:48   בקטגוריות אופטימיות זהירה, בכמה מילים, ציטוטים עם ערך, שברי מחשבות, שטויות, צ'אנק, סיכום שבועי - בערך, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פברואר...


להכיל בחיים את כל מה שאנחנו אוהבים הוא משאלה מטורפת אולי, אבל תמיד אפשר לנסות – גם אם היא באמת לא תמיד ריאלית.

הצד הפרקטי יותר של העניין הוא לנסות לאהוב את מה שעושים ו"להגניב" פנימה את הדברים הכי חשובים שלפעמים נשכחים מאחור. ככה, גם אם משהו לא בדיוק לשביעות רצוננו , אפשר לפתוח יום ברגל ימין (ולא, אני לא מתכוונת לבעוט בדלתות כדי שהכל ילך בדיוק כפי שרוצים – זה מובן שאין זה אפשרי) פשוט לנסות לדלות את ה"מקסימום" מכל יום ויום. זה חודש נוסף שמתחיל ואני מעדיפה לצעוד אל תוכו מרגל ימין ולנטרל בעזרת היכולת האישית שלי (שכמובן קיימת בכל אחד שמבחין בה בתוך עצמו) "לפרק מוקשים" רגשיים וסביבתיים ולא לתת להם להשפיע יותר מדיי על ההתנהלות היומיומית שלי...שגרתית או לא שגרתית ליום הנתון.




ואתמול הערב היה גשם, אני כל כך אוהבת גשם...

אולי זה סימן בשבילי שהחודש יהיה טוב.


אנג'.

נכתב על ידי אנג'י , 1/2/2009 07:55   בקטגוריות אופטימיות זהירה, בכמה מילים, ציטוטים עם ערך, שברי מחשבות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגעים של חורף בנפש חמימה


"לעתים גורל חיינו דומה לעץ-פרי בחורף. מי היה חושב שענפים אלו יהפכו שוב לירוקים ויפרחו, אבל כך אנחנו מקווים, זאת אנחנו יודעים."

(גתה)




"אין תרופה הדומה לתקווה; אין תמריץ כה גדול ולא מרענן כה חזק כמו הציפייה למשהו מחר."

(אוריסון סווט מרדן)

ואני רק מחכה לסופ"ש...אני לא אוהבת את קפיצות המצבים ומצבי הרוח שאני עוברת. שלא לדבר על זה שמרפי לא מת עליי השבוע בצורה כלשהי...אני נעה בים שעות טובות לכאלו שהן ההיפך, מדקות של אושר לדקות של חוסר רצון להיות כאן, משניות של שלמות לשניות דומות באורכן למצב הפוך ומבולבל...
רגעים כאלו ורגעים כאלו. אז אני אוספת את פרקי הזמן שנאים לי וממשיכה לעבר עוד יום ועוד יום ועוד פרק זמן ואז, נותרת המחשבה, הערגה בעצם לסופ"ש...(אולי לסיום השבוע והסופ"ש יחד - אבל זו הפסימיות בי שמדברת בהקלדת שורה זו...).

אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 28/1/2009 08:35   בקטגוריות אופטימיות זהירה, בכמה מילים, ציטוטים עם ערך, שברי מחשבות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
33,688
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)