לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


My life Based On A Real Story...

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בוקר, בית קפה ואין קפה...וטכנולוגיה שקפה הורג.


וזה לא שאני מתלוננת, אני כבר ב"גמילה" במשך יותר מחודשיים. אז אם אני יושבת  בבית קפה, בשבילי - תה בבקשה או משהו שלא כולל קפה.
אין לכם מושג כמה זה קשה.
אבל בכל מקרה עם כל הדברים בטובים בקפה, הגעתי למסקנה יחד עם אמא : "קפה הורג!".
איך?
בעיצומה של שיחת פלאפונים, היות והמכשיר הסלולארי שלי גוסס ודורש החלפה, התחלנו לדון במכשירים "עמידים שהיו לנו".
פעם היה לי Samsung, צדפה, חמוד כזה (אל תשאלו אותי על דגם, זה בדיוק כמו לשאול אישה איזה רכב יש לה, והיא תענה - אדום [או את הצבע שלו]), פעם היה לי "צביקה פיק" (נו, הנוקיה הכחול הקטן - והוא ניגנב לי בים..:( יחד עם תיק עם עוגת תפוחים מעולה ועוד...), היה לי "מקרר" (הנוקיה הישן ביותר, כמעט בגודל של "מנגו" - אם מישהו זוכר אותם), היו לי עוד..אבל אותפ פחות אהבתי.

אבל נחזור לSamsung, הוא עבר לאמא אחרי שאני השתדרגתי לנוקיה סליידר (שכבר לא בשימושי, אבל משמש כגלגל הצלה מהמכשיר הגוסס הנוכחי אלי השתדרגתי לאחר הנוקיה...מכשיר לא רע עם מסך מגע, שלצערי גוסס...),
אמא שפכה עליו קפה והוא "מת"...
מסקנה? : "קפה הורג" - וזה תלוי אך ורק בגודל של ה"אורגניזם" ;).


נכתב על ידי אנג'י , 9/3/2010 07:42   בקטגוריות בכמה מילים, שברי מחשבות, שטויות, ביקורת  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בית קפה לנפש


"בית קפה לנפש" – כך מוצהר על לוח שנה שאימא שלי קיבלה מתישהו מהעבודה...





אכן, אין (כמעט) מי שלא עסוק בניקיונות (לינק לטיפים לנקיונות מכשירי חשמל - רוב הדברים טירוויאליים, אבל עדיין תיזכורת לא מזיקה) הבית לקראת האביב – בין אם מדובר בניקויי כל גרגיר לחם (יש שיקראו לו "חמץ" והוא יהיה אסור עליהם מה-8 לחודש, נדמה לי) בגלל ש"אביב הגיע פסח בא" – בואו נשרוף את מה שלא עושה בעיות עיכול רציניות לאיש (חוץ מחולי צליאק – עמכם הסליחה) ונאכל "דיקטים"... ובין אם מדובר בסתם ניקיון "תמים" ונחמד לקראת האביב וההתחדשות.

מעברי עונות תמיד היו סוג של פסק זמן אקטיבי החיים שלנו – זה נותן זמן למחשבה עם השתנות מקומות הדברים בבית, על שינויי שחלו בנו או צפויים לחול בנו או בשגרה שלנו בעתיד הקרוב או הרחוק יותר.


בכל בית, אפילו בזה שנתון לשיגעון הניקיונות ניתן למצוא את הפינה השקטה, היא יכולה להיות בכל מקום – כאן דרושה רק היכולת "להיעלם" לזמן מה ולהיטען מחדש...להתחדש מבפנים.


ואני מייחלת בכל ליבי לתקופת אביב מחדשת רק לטוב.


שלא לדבר על כך שהיום ה-1 לאפריל.
"יום מתיחות"/"יום השקרים"...אלוהים יודע מה...
אבל אני מצרפת כאן בסך הכל קישור ל100 המתיחות הכי טובות (אין לי מושג על פי מה זה נקבע) ->לינק! - תהנו.
אם אתם חיים ברשת, הריי לכם לינק ל-10 המתיחות הכי טובות ברשת ->לינק!
ורשימת הבדיחות הגרועות ביותר (למקרה ואתם "בדרנים מעולים" ולא רוצים להרוס את היום הזה במשהו מהתחום שלכם שלא יהיה מוצלח-> לינק!

אז שפשוט יהיה יום נעים ולא "מותח מדיי".
אנג'.


נכתב על ידי אנג'י , 1/4/2009 07:00   בקטגוריות בכמה מילים, צ'אנק, שטויות, שברי מחשבות, ציטוטים עם ערך, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע חדש...


החיים הם שחור לבן...כך אומרים.



אני מעדיפה להאמין שיש בהם יותר מזה...;)

שיהיה שבוע טוב אנשים!

נכתב על ידי אנג'י , 29/3/2009 07:23   בקטגוריות אופטימי, בכמה מילים, שטויות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



3 דברים...


טוב, אז התעוררתי מאוחר משרציתי, סימני המיגרנה עדיין מהדהדים לי בראש, האכזבה לגביי עצמי שלא יצאתי בערב שישי גם מהדהדת איפשהו - טוב, לפחות היתה לי סיבה מוצדקת לכך...אם כי באמת רציתי לצאת..באמת...אבל נמנע ממני. המיגרנות האלו מלוות אותו בצורה זו או אחרת מהיום בו גיליתי את המושג "כאב ראש". תחילה הם היו בלתי מזיקים (טוב, לא יותר מדיי) ותרופות עזרו, היום זה כבר הפך לבלתי נסבל. תודה לאל שהתכיפות שלהן פחתה לאחר השיחרור מצה"ל...
אבל לא בגלל זה אני כאן.
אני כאן בגלל ה"נושא החם", כן, הכחלטתי להיגרר אחרי הרעיון. זה בוקר שבת והאורחים עדיין לא כאן, אז אני בהחלא מרשה לעצמי להיות בפיג'מה ולכתוב בנושא.

שלושה דברים שאני אוהבת במראה החיצוני שלי:

1. השפתיים שלי

2. העיניים שנדמה שמחליפות את צבען בין ירוק בהיר יחסית עם נגיעות של חום לירוק כהה עם נגיעות חום ע"פ מצב הרוח.

3. השיער - פסים טבעיים בגווני בלונדיני, משהו שהרבה עושות בצורה מלאכותית במספרות, בעוד שאני קיבלתי את זה עם השנים.

 

שלושה דברים שאני אוהבת באישיות שלי:

1. נאמנה לאנשים הקרובים אליי ולעצמי

2. אכפתית

3. יודעת להקשיב

 

שלושה דברים שאני לא אוהבת בעצמי:

1. רגישות - ברגע שזה נוגע באנשים הקרובים אליי (מעשים/דברים שקורים להם)

2. חוסר אגואיזם כמעט מוחלט

3. פרפקציוניזם - לפעמים זה טוב אבל לפעמים זה ממש רע. דבר מה שנויי במחלוקת.

 

שלושה מוזיקאים/להקות שאני אוהבת:

 Nightwish.1

 Within Temptation.2

3. Kamelot

*הבחירה היתה קשה. אני מקשיבה להמון דברים טובים (לפחות לדעתי).

 

שלושה דברים במערכת יחסים:

1. כנות

2. נאמנות

3. הדדיות

*אהבה - זה כלל ראשוני ומקדים, לכן לא ציינתי אותו בין השלוש.

 

שלושה דברים שמושכים אותי בגברים:

1. עיניים טובות

2. חוש הומור

3. חום (הבעת חום) - הדבר מה שגורם לי לאבד את ה"קור" שלי...וזה לא משהו ספציפי ממש.


 שלושה דברים שאני לא מסוגלת לעשות:

1. לפגוע באדם חשוב לי (במודע).

2. להיות אגואיסטית מעבר לגבול הטעם הטוב (ע"ע "אגואיזם").

3. להתעלם מבע"ח בצרה (נכון גם לגביי בני אדם המתאימים לגבול האיכפתיות שלי).

 

שלושה דברים שאני כן מסוגלת לעשות:

1. לשמור על שתיקה במשך הרבה זמן, מתוך סבלנות או רצון לשקט.

2. להיות ישירה הכי בעולם , עד למצב של חוסר טאקט לפעמים.

3. לנסות להיות צודקת גם כשאני לא (אבל זה לא טוב..ואני עובדת על זה, בינתיים ההצלחה מאירה לי פנים בתחום).

 

שלושה תחביבים:

1. כתיבה.

2. ספורט (בעיקר רציה ו"התעמלות לסוגיה שגורמת לגמישות שלי להתפתח").

3. רכיבה על סוסים

 

שלושה מקומות שהייתי רוצה לנפוש בהם:

1. ניו זילנד

2. פריז - עיר האורות...

3. מצריים - אין מה לעשות, פירמידות, התרבות העתיקה של מי שהיה שם לפני ה"תושבים הנוכחיים".

 

שלושה דברים שאני רוצה לעשות לפני מותי:

זה לא משנה, כל עוד אהיה מאושרת וכך גם האנשים החשובים לי.

זה לא משהו שאפשר להגדיר בתור "הייתי רוצה לעשות"...



שבת מהנה,
אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 14/3/2009 09:50   בקטגוריות שטויות, שברי מחשבות, הנושא החם  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז..מרץ?


מרץ במרץ?

נכתב על ידי אנג'י , 1/3/2009 07:47   בקטגוריות שברי מחשבות, שטויות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Rain, don't go away.


בחיי שלא יכלתי לבקש מזג אויר חביב יותר לעוד יום מחלה. התעוררתי מצילצול השעון המעורר (ולא משיעול שמכאיב לי שחלק נוסף כלשהו בגוף באישור הריאות או הגרון או כל המערכת...) וכמובן שפניתי להתבונן בחלון. מה שראיתי היה סוג של ערפל (בכל זאת, קשה לפקוח את העיניים לרווחה ולגמריי בין רגע לאחר לילה ראשון בו אולי לא השתעלתי חצי לילה, רק רבע). הערפל הזה התברר כגשם כבד - מה יכול להיות טוב יותר, במילא אני "תקועה" בבית בניסיון ללמוד ולהשלים קצת מהחסכים שלא הלכו לי מבחינה פסיכומטרית השבוע עקב הוירוס המעיק הזה, במילא המכון לא קורץ לי כי על אף הרבה דברים שקורים מסביב, אין לי משאלת מוות של ממש, במילא אין איש שמבקר אותי כשאני חולה, אני גם לא ניראת חולה כבר ועדיין איש לא מבקר...:( תודה לאל שיש לי משפחה (אני אתאיסטית, אבל מותר לי להשתמש בביטויי הזה, צלבו אותי). אולי מאוחר יותר, כשאני ארגיש שאני לא מסוגלת ללמוד (סבירות נמוכה, כי היום אני נחושה יותר מבכל יום בשבוע הזה), אלך לי לים - כן, אלך, לא אסע ואצל גלים גבוהים או משהו - הים תמיד נותן לי הרגשה טובה, מדגיש את העובדה שאני קטנה וחסרת משמעות מנקודת מבט רוב וכשאני מתבוננת על הפרטים הקטנים&nbsp; מזכיר לי כמה שכל אדם מיוחד, וגם אני.
הגשם יורד, היות והסטתי את התריסים, הוא נוקש על השמשה של החלון בחדרי, נקישות עדיונות יחסית לעוצמת הגשם, והקול כל כך מרגיע.
נותן רצון להישכב על ענן ולהתבונן למטה, לעקוב אחרי הנפילות הקטנות האלו של הטיפות, נותן רצון לצאת החוצה ולהירטב עד שד עצמותי, אבל אני חולה גם בלי זה, אין גם צ'ופרים על זה ב"אזרחות", אפילו כשהייתי בצבא "ימי המחלה" ניתנו על "גסיסה" חלקית..כן כן.
אבל עדיין בא לי להירטב, אתם יודעים מה, אולי סתם בשביל לקבל קצת תשומי...גם לי מגיע קצת מזה, אולי נזיפה מאמא על שהייתי חסרת אחריות, אבל הדבר האחרון שאני רוצה הוא להדאיג אותה. הדבר האחרון שאני רוצה הוא לגרום לה לקושי כלשהו, בעיקר כשהמצב בבית עולך כמו סוג של פונקציה עולה ויורדת, עולה ויורדת ו....יורדת עד רמות לא הגיוניות לפעמים ואז עולה - רכיבה מטורפת על רכבת הרים, אבל במתינות - אני לא אכנס לזה.
מזג האויר הסה מוצא חן בעיניי, רק שלא תצא השמש יותר מדיי, היא מכאיבה לי בעיניים יותר מפלורוסנט השבוע - זה מה שקורה כשחולים ואפילו כשנמצאים בתהליך החלמה מהיר יחסית ל"מקרים" נוספים הזהים לשלי. האמת שלא היה מפריע לי אם היציאה שלה לגרום לקשת בענן, אחת התופעות היפות ביותר, טוב, אחת המועדפות עליי, מעבר לכך, הכל סובייקטיבי ואיש באמונתו יחייה (אני יודעת שיש אנשים שהתופעה "מכניסה אותם ל"סרטים")...
אח, אני כל כך אוהבת חורף.
*כן לא יעזרו כל הטיעוני השליליים נגדו.


אתמול היה מפגש הפסיכו' האחרון שלי לקורס והכנתי כאלו : פחזניות, הייתי מוכנה להישבע שהבנים סגדו לי (הסקת מסקנה מהתגובות ובקשות התוספת - שלא רבים זכו לה משום שיש גבול לכמה אני יכולה להביא מפירות היצירה הקולינארית שלי - גם ככה הבאתי מגש מלא בהן, והקורס כלל רק 13 איש בהתחלה, אתמול היינו רק 11 וזה כלל את המדריך).

הספקתי להתמכל לקליפ הנ"ל השבוע: קליפ. - אחת היצירות המקסימות יותר בתקופה האחרונה.

כמו כן, נתפסתי שוב לאובססיב שאני פשוט חייבת להשיג את Evenstar , בין אם בE-bay לבין אם באיזו חנות מד"ב מפוברקת בישראל (חייבת להיות אחת שיש בה כאלו, ז"א- אני בטוחה שיש חנות מד"ב שמוכרת דברים שחובבי שר הטבעות בלבד יבינו את ערכם).

וזה ה"בעיקר שלי" בין שיעול לשיעול ומדידות חום שהפכו כמעט לאובססיה - "אל תמשכי את הפרח בגבעול , זה לא מה שיגרום לו לצמוח מהר יותר" על כך נאמר, במקרה שלי, רק רציתי לדחוף את ה"צמח" (aka החום שלי) למטה, ואכן, היום הוא הרבה יותר למטה, הוא אפילו רגיל. אבל אני לא אפתח פה לשטן בנושא - מוטב שכך.


אני מאחלת לכם יום נפלא, רענן, גשום במידה וסופ"ש נקי (לזה הגשם כבר ידאג היום לפחות ברחובות, בחוץ.. - לבית שלכם - דאגו בעצמכם,&nbsp; אני את שלי ניקיתי כבר אתמול) , כיף וכ"ו וכ"ו...
ויחד עם זה חוזרת ללמוד (לנסות) וכל מה שמסביב.




"
She just goes unnoticed
As the crowd passes by
And she'll pretend to be busy
When inside she just wants to cry"
Marie Digby - Miss Invisible - זה מה שמתנגן לי ברקע...(ללא הקשר מיוחד למצב הרוח)
אנג'.
נכתב על ידי אנג'י , 20/2/2009 08:49   בקטגוריות אופטימיות זהירה, בכמה מילים, צ'אנק, שברי מחשבות, אופטימי, פסיכומטרי לפנים, מתכונים, סיכום שבועי - בערך, ציטוטים עם ערך, שטויות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ריכוז אבוד + מתכון לשוקו מעניין.


"על תמנעי מדברים שאת לא יודעת, תלמדי לדעת אותם."

זה בערך מה שהתחלתי להגיד לעצמי לפני מספר דקות, מספר הדקות שבמשך השניות שרצו על הסטופר טיפת האלכוהול עלתה לראש, זה מה שקורה כשאני רוצה קצת שוקו שמחמם את הלילה וממתיק אותו ועם זאת עוזר לגרון שמרגיש מוזר, הקמצוץ הקטן של זה העלה לי מעט אנרגיות ועם זאת גם את הריכוז ולאחר זמן קצת דאג שכל זה ירד. אני לא יודעת, אולי זו התשישות משעתיים של שינה מאתמול, אבל אני בספק...אחרי הכל זה הפך כבר להרגל מגונה.
אני לא אוהבת להתתלונן, בחיי שלא - אבל אני מודה לש' שהקשיבה לי במשך השבוע הזה, בעיקר לאחר הסופ"ש פארש שהיה לי והלימודים לפסיכו' - שהיכולת שלי להצליח בו או לתת את הפוש האחרון וללמוד אליו, נטשו אותי גם יחד במערכה שתיערך ב-23 לחודש, טוב, שם זו כבר תהייה המלחמה, אבל נכון לרגע זה - לא איכפת לי.
מצידי להיות "פקטור" 200 , טוב, לא ברצינות, אבל החשק ללמוד נטש אותי סופית - ואלו לא טיפת הוודקה שנוספה לשוקו עם כפית ברנדי ( כל אלו נעשו משיקולים בריאותיים בלבד הפעם), פשוט שבוע פארש.
לא סתם אמרתי לש', ולפיבס שאני לא רוצה להיות כאן, שאני צריכה שקט, שאני צריכה ללמוד (+סיבה נוספת שאני לא ממש רוצה לפרט כאן כי היא לא כזאת "רצינית" באמת..או שכן, בכל מקרה הראש שלי צריך להיות בפסיכו' - ברגע שאני אמצא את הדרך להתמקד בו במאת האחוזים), אני צריכה זמן שאין לי ועם זאת אני גם צריכה חיים - לשלב בין השניים דיי קשה, בעיקר כשאני יודעת על הפיגור בו אני נמצאת יחסית לתוכנית המרתון שלי...:(
אני עדיין מקווה לטוב.
ואני מחכה כבר למחר, להתעורר כאדם חדש, לצאת מהלחץ וסוג הקריז (כדי שאני לא אעשה לעצמי כרוב קצוץ מהשיער ואצבע לסגול או ירוק זוהר או משהו במקום סתם לטפל בקצוות המפוצלים שלי)...מחר גם יום שישי ה-13, מי יודע...
והיום היה לי יום דיי חלש מבחינת הורוסקופ...אז נו, ניחא.
Cat-Therapy ולישון, אין לי מה לחפש כאן יותר להיום, או בכלל בין הערים עדיין.

לילה טוב.

אנג'.


עריכה נוספת - רק כי הייתי חייבת להוסיף דבר מה...

מתכון השוקו שלי: (המתכון מכוון לאנשים חוקיים לאלכוהול - אפילו בכמות מזערית כזו).
(טוב, סוג של אשליה אופטית למתכון - אני לא באמת הולכת לכתוב שלב שלב והעיקר כאן החומרים וניסיון מטבח ברמה של מתחילים ממש וקצת טאץ' - בכל זאת עיסוק מינימאלי עם שוקולד).

מצרכים:
כוס וחצי חלב
3 שורות שוקולד איכותי (אפשר גם אחת או שתיים, תלוי בגודל הקוביות ותלוי בטעם ה"לוגמ/ת לעתיד") - כאן אגב כל שוקולד עובד טוב, זה באמת עניין של מצב רוח.
כוסית וודקה
כף ברנדי.

אופן הכנה:
באמת שאין כאן יותר מדיי מה לעשות, פשוט לוקחים סיר קטן ולתוכו יוצקים את החלב, את הסיר שמים על הגז ומפעילים אותו (1+1) [את הגז כן? אלא אם כן יש לכם דרך להפעיל סיר].
מחממים את החלב עד לטמפרטורה סבירה (לפני שהוא יתחיל לבעבע וכ"ו וכ"ו וכ"ו - סובייקטיבי לחלוטין) ומוסיפים את הקוביות אחת אחת ומערבבים את ה"עניין" עד שהתערובת אחידה ואין חתיכות שוקולד סוררות שמפלסות את דרכן בחלב החמים ונתפסות על האביזר בו אתם מערבבים (כיד הדמיון החופשית ובריאה עליכם - אני כבר אמרתי - העיקר החומרים..הו...והבריאות, כן - גם הנפשית - האביזרים הנלווים על אחריותכם בלבד).
מורידים את הסיר מהגז ומחכים איזו דקה תמימה עד ש"זה" מצטנן קצת (אחרי הכל חורף, לא צריך יותר מדיי - גם אם זה חורף ישראלי).
והריי השלב שחיכיתם לו - הוספת האלכוהול והעירבוב נוסף.
לקישוט אני ממליצה על שמנת מתוקה ביתית ושבבי שוקולד מריר מעליה, אבל זו רק אני כשאני לבד בבית ובא לי לפנק את עצמי - כי אם לא אני לי, מי לי?
ומצד איזו פרוסת עוגה ביתית או עוגיה, או משהו (היום אין לי אישית כאלו - המקרה ספציפי זה...אבל מחר יהיו - ניראה לי).


כן,
עכשיו באמת לילה טוב :)
נכתב על ידי אנג'י , 12/2/2009 22:12   בקטגוריות שברי מחשבות, ציטוטים עם ערך, בכמה מילים, שחרור קיטור, מתכונים, פסיכומטרי לפנים, שטויות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
33,688
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)