*האיכות אולי "לא משהו" במילה המעטה...אבל זה בדיוק מה שהאיר את הלילה שלי אמש.
האור הזה היה דבר היחיד שיכלתי להתבונן עליו ולדבר אליו כמעט.

---

היום היה פשוט סוג של יום "מעפן" , או איך שלא אומרים את זה - מזמן לא עברתי ימים שלא משנה מה תיכננתי/ניסית/רציתי/ השלם את החסר - פשוט לא יצאו...
זה כמובן בלי להזכיר את העובדה שבערך חצי עולם כמעט והתעלם ממני, טוב, חצי עולם תהייה הגזמה להגיד על 7 אנשים שניסיתי לתקשר איתם - אבל ניחא. בהזדמנות זו נתעלם גם מעובדות נוספות ומה יוצא? יום נפלא נדמה לי.
אם היה קל להעלים ברגע כל דבר שמפריע בדרך, כולנו היינו מסתובבים עם חיוך דפוק מרוח לנו על הפנים, היינו צוחקים כמו בהשפעת גז צחוק וכ"ו...
בשורה התחתונה והאופטימית שלי להיום:
יאנה - את החלק האופטימי של היום שלי! באמת הצלחת לתקן לי כמעט הכל (ז"א..מה שאפשר לתקן) את מצב הרוח ה"מעפן" שלי כתוצאה מערב "מעפן" אתמול, שנגרר לילה "מעפן" של לא יותר מדיי שינה או מנוחה ונגרר להיום (כן. יום "מעפן").
*כאן אני מציינת לעצמי - להפסיק להשתמש במילה הזו בפוסט זה/בכלל עקב שימוש מפורז בפוסט כל כך קצר.

מחר יום ראשון - שבוע צבא של ג'ובניקית יומיומיסטית...כן, "קשה-קשה" אבל אני מתה על זה לפעמים.

לילה טוב,
ו...כן, שיהיה לכם שבוע לא "מעפן"!
אנג'.

".. Listen when I'm silent there's a
Sound that only you can hear
Listen when it's quiet I know
You can hear it, cover up your ears
Cover up your ears..."

K's Choice - A Sound that only you can hear

אבל לפעמים אני כל כך אוהבת את השקט הזה...
החדר שלי, השתיקה שלי, ההצליל של הרוח פוגעת בקירות לאחר המאוורר, צלילי מוזיקה חרישים, מעט אבק מתעופף בחלל (לאחר שהתיבות שלי נפתחות למיפויי מחדש של מספר דברים), קול הנפילה שלי על המיטה כשאני מתעייפת,כמה מחשבות חמימות קול נשימה, פעימות הלב והכל ועוד..כלולים בשקט שלי. רק שלי.
קראו לי מטורפת, אבל לפעמים זה כל מה שאני צריכה כדי להירגע או להיות מאושרת...

"... Deliver me, courage to guide me.
Deliver me, strength from inside me...."

*כי כל אחד צריך עזרה בלהירדם בפוזה נורמאלית לאחר שנרדם על חומר לימודי או על המקלדת (או שני אלו גם יחד - כמו שקרה לי...).