 כינוי:
אנג'י בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
?Madness
"Madness, as you know is like gravity.All it takes is a little push...זהו בערך המשפט שמלווה אותי השבוע...ולא בצורה הטובה שלו.
כמה טוב שזה יום חמישי (חמישי לפני תחילת חודש רצוף בעומס מטורף), אחרי המשמרת היום, יתחיל הסופ"ש שלי
חייבת למלא מצברים לפני יום ראשון - כי שם, איך שאומרים : All Hell Is Gonna Break Loose...
אני זקוקה ל"חופש" הזה יותר מאיי פעם (נכון לכמה החודשים האחרונים)
כמובן שאני לא באה בנימה מתלוננת מדיי, כי אחרי הכל זהו הצבא, השיגרה שלי וה"לא ממש שיגרה" שלי, אבל כמה אפשר לספוג?
| |
שמירות משמרות, רכבות ואוטובוסים..
אתמול חזרתי משמירה בבסיס , הייתי כל כך "הרוגה" שפשוט לקחתי את עצמי או בעצם - גררתי את עצמי למיטה (לא לפני ש"עידכנתי סטאטוס" - רק כדי שלא יפריעו לי..), נרדמתי -התעוררתי, נרדמתי התעוררתי ->כך כמה שעות טובות.
אבל זה היה שווה את זה, השלמת שעות השינה על השמירה ובכלל הושלמה סוף-סוף. אפילו אין לי "שקיקים" מתחת לעיניים , לא משהו קריטי בכל מקרה.
למה אני כאן ולא בצבא? כי...משמרת צהריים מחכה לי, אני לא מאמינה שלמשך היומיים הבאים (בנוסף לאתמול , בו הנסיעה סחטה ממני את כל מה שהשמירה לא הצליחה..) אצטרך להיגרר באוטובוסים מלאים כל הדרך בעמידה לבסיס. רכבת ישראל הזאת...
אם רק לא היו מתעקשים שהיא תהייה "כשרה" והיו עושים עבודות תשתית משביתות בשבתות - הכל היה ניראה אחרת. אני בטוחה שישנם מספיק אנשים שיסכימו איתי , ולא רק "אנטידוסים" ושלל סוגי אישים מיוחדים...
הריי כל מי ש"אמור" לקחת רכבת - לאן שלא יהיה בציר ת"א-נהריה , נאלץ להידחס לאוטובוסים...מה הפואנטה בכל זה כשאין אפילו תגבורת מספקת?
האמת היא שגם אם יש מקום ישיבה, אני מכירה מספיק מקומות בהם עולים זקנים ו"הופ" אני קמה, כדי שהם ישבו - ככה חונכתי. אז מה הטעם בכלל להתיישב לחמש דקות בודדות...כך אני מוצאת את עצמי עומדת באוטובוסים שבתחנות שלהם אני מכירה בערך את "סוג האוכלוסיות".
קפיצות המשמרות לא יהרגו אותי השבוע, זה בטוח. על רמת הסחיטות אני יכולה עוד להתווכח. אבל היי...
כנאמר:
"
See...the ironic thing is that now I'm always smiling"
כן...אופטימיות עוד לא הזיקה לאף אחד (במקרה והיא באה במידה ולא יתר עליה...). מה הטעם להתבאס מליקויים כאלו, לא תלויים בי ואין דבר שאני יכולה לעשות בנדון הנסיעות או המשמרות שאני נאלצת לעשות עקב חוסר כח אדם (גימלים ותירוצים אחרים של אנשים), אז למה להתמרמר על דברים קטנים - כשהיום יכול להיראות טוב יותר במבט על כל זה בצורה אחרת.. איזו צורה? אני עוד לא יודעת בדיוק, אבל בכל יום ביומו, אם משהו מעיק עליי בצורה כלשהי, אני מוצאת את הדרך לעקוף את הזעפת הפנים מפנים ומחוץ ואז טוב יותר :).
שיהיה לכם יום נעים ולא גדוש נסיעות.
אנג'.
| |
מה?
כבר הגיע סוף השבוע? כשחושבים על זה, אני לא הרגשתי איך שהוא עבר - הכל "תודות" לעומס. עכשיו אני מרגישה את יום שישי טוב-טוב, כי מישהו צריך לנקות את הבית ולא רק זה. יום עמוס, אבל לא "חאקי" ו...כשאני יודעת שאראה היום חלק נכבד מהחברים שלי, בסיום כל המטלות של שישי... פשוט עולה לי חיוך על הפנים. לפעמים, רק ידיעה על משהו סימפטי בדרך - שווה הכל. | |
אין כמו יום שלישי.
אפילו כשאני חושבת על איך שהשבוע שלי ניראה מבחינת משמרות, אני יודעת שהיום יום שלישי ו"אורות עיניי"...זה כבר לא תחילת השבוע וגם לא הסוף שלו (כשאני יודעת שביום חמישי משתחרר אחד מהאנשים המעניינים ביותר שהכרתי בצבא - שלא לדבר על משמעותיים מבחינה חברתית..).
בסופ"ש הזה תהייה ה"משמרת" האחרונה שלי במשרה המוזרה של "שישי-שבת" בהנהלת חשבונות - כמובן - מה הטעם להחזיק חיילת במשרה חלקית מהסגנון של "כל שישי עד שבת..." אם יש פראיירית עם תואר שאפשר לשלם לה פחות על משרה מלא הבמשך כל ימות השבוע ? ;)
טוב נו, הגזמתי קצת, פראיירית לא - אבל משתלמת כלכלית זה בטוח.
אז מה בעצם היה לי השבוע: פרוייקט השמפקד שלי התעקש לפקשש - מה שגרם לחיכוך עצבני ביני לבינו וגרם לי להעלות את הטון המכוון אליו (כי הוא העלה את שלו כלפיי...למרות שידע שאמרתי לו על התוצאות ...וסרבתי לעשות את מה שהוא עשה..אח..גברים - כל כך בטוחים בעצמם תמיד, גם אם מעירים להם על משהו, הם מבינים אותו ועדיין ממשיכים עם הראש בקיר כי - "הם גברים").
ותקלה הזו גררה אותי למיגרנה לאחר זמן מה של עבודה עליה (מישהו צריך לתקן את מה שהוא הרס לא..?), סך הכל משמרת הצהריים שלי היתה "בודדה".
לא אוהבת לקפוץ בין משמרות, אבל זה ניראה ככה : ראשון-בוקר, שני - צהריים, היום (שלישי)-בוקר, מחר (רביעי) - צהריים ובחמישי בוקר ו..אחד הידידים הטובים שלי עוזב את המסגרת הירוקה :(.
בדרך כלל מקובל להכין "אלבום שיחרור" לג'ובניקים שכמונו...אבל היות ואף אחד לא לקח יוזמה (כי מה לעשות, יחסי האנוש שלו לא היו משהו עם יותר מדיי אנשים כי - הוא אוהב לגרום לאנשים ללמוד בעצמם והוא ציני בערך כמוני ביום רע...) , הפכתי להיות המארגנת של המתנה.
במשך כמעט חודשיים לחצתי על האנשים שהכירו אותו/מכירים עדיין לכתוב לו מילה או שתיים לקראת האזרחות באוויר, איימתי במיילים, רדפתי אחרי אנשים עם דפים ועטים אפילו ומתוך ה-20 החשובים השגתי 14 מכתבים ועוד 2 מאנשים שכלל לא היה לי מושג שקשורים אליו איכשהו.
מה בעצם מתוכנן - סוג של קופסאת זיכרונות עם המכתבים מגולגלים כמגילות שרופות מעט , מעט תמונות למזכרת, תצלומים ישנים עם הקדשות מחברים שכבר השתחררו מזמן והתעקשו להופיע בשי הצנוע וכמה דברי מתיקה.
מקורי זה לא, בעיקר כשכבר הכנתי דברים כאלו ולאו דווקא לשיחרור של אנשים יקרים לי (בצורה כזו או אחרת) , אבל אפילו ה"זכרים" המקיפים אותי בצבא התלהבו מהרעיון ומהביצוע עצמו - שלא לדבר על ה"נקבות" הביקורתיות הסובבות אותי.
כך שזה יהיה בסדר.
כשאני חושבת על זה, אני כבר לא ראיתי אותו בערך שבוע שלם, גם לא בסופ"שים (כי לא היו יציאות צוותיות או חברתיות אחרות במסגרת הבסיסית...מחוץ למדים).
כך אני יודעת שהוא יחסר לי, אם שבועיים של היעדרו מהצוות גורמים לי לסוג של "חור" חברתי עמוק "לב האדמה".
*השיחרור שלי אגב בעוד 3 חודשים וצ'ופצ'יק"
הפקתי לחפור מעט ב"פסיכו'" השבוע ,אני יודעת שיומיים לא מספיקים מן-הסתם, אבל כל מה שאני רוצה ברגע זה הוא ללכת לרוץ קצת ולחזור לפוך מתחת למזגן...להירדם עד מחר (לבד או לא ->ה"אורחים" האלו תמיד מוצאים את דרכם אליי בסופו של דבר..) ,להתעורר, לסיים עם המתנה ללטיני המשתחרר מחרתיים, לסיים את המשמרת של מחר ולדעת שלמחרת מגיע יום חמישי - והנה לי, סופ"ש.
כרגע אין לי תלונות, לא יותר מדיי בכל מקרה.
ואם תיקחו כמה עצות מכאן - אולי גם אתם תרגישו איזה "היי" מסויים מזדחל לו לתודעה ומתפרס על כל הכלול בכם.
אנג'.
| |
תשובות לשאלון השבועי
האם חיכית בקוצר רוח לקיץ, או שלא רצית שיגיע כלל?
לא. בפירוש לא.
הגעת קיץ בישאל זה סיוט, חם מדיי, הרגשה של הליכה ברחוב (גם אם אני לא על מדים) היא כמו לשחות במרק ושאר תאורים סימפטיים.
הלחות חוצה גבולות...ואפילו הכינרת מקלת רמת יובש נוספת...
איך אפשר לחבב את הדבר הזה בכלל?
מה את אוהבת בחורף ומה את אוהבת בקיץ?
בקיץ, אין ספק שאני אוהבת את הים והפירות המגיעים איתו...
בחורף, הכי אוהבת לשבת על אדן החלון וחלום בהקיץ כשיש גשם חוץ. אדם של גשם.
כיצד את מתלבשת בקיץ? בצורה חושפנית וקלילה או בצורה צנועה יותר?
קלילה אבל לא חושפנית מדיי...סוג הדברים השמורים
בערב, כשאת יוצאת לבלות, האם קר לך?
אם המזגן עובד אולי, אבל אני תמיד באה מוכנה כדי למנוע את זה.
האם את אוהבת את הקיץ - לצאת יותר מהבית, או שאת יותר אוהבת את החמימות של הבית ולהישאר בו?
תלוי במצב הרוח
מה את עושה בדר"כ בחורף?
פוך, שוקו חם, חתול, טלויזיה :)
להעביר ימים ככה, זה כל כך פשוט...
האם את אוהבת את החורף או שאת מעדיפה עונה אחרת?
חורף זו "ה" עונה שלי
| |
מחשבות/מילים של חתול בזמן ש...(9 "תסריטים" בחיים משותפים)
1. Едят же их корейцы!
2.Играем в кошки-мышки.
3. Молчать,обед!
4.Говорят,в собачатине много витаминов.
5.Признавайся-ты съел мою мышь?
6.Запомни-это кошачий дом!
7.Собак надо воспитывать с детства.
8.Боится-значит уважает!
9. Ты почему ,тварь,без намордника?
*לא נפגעו בע"ח בזמן הצילומים ;)
| |
דברים
דברים מסביב משתנים תמיד, אבל יש את אלו שלא יישתנו לעולם...אולי בגלל ההשפעה העצומה על החיים שלנו או בגלל חקיקתם בזיכרון. ועם כל זה, דברים לעולם לא יהיו אותו הדבר...
*בעקבות שיחה עם אבא
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
