.Meow

כי משם הכל התחיל, הכיתה הראשונה של הבצפר...

אני מתגעגעת לתקופה שבה שיחקתי עם כל הכיתה, צחקתי יותר מידי,

כשהמורה אמרה לסבתא שלי שאני מתנהגת רע תמיד תירגמתי לא נכון

(כי סבתא שלי לא יודעת עברית), ואמרתי שהיא אמרה שאני ילדה טובה, חיחי.

אני ממש מתגעגעת לזמן שבו הייתי ילדה קטנה ויחסית תמימה (לא תמימה, 

יחסית..) שלא דאגה לכלום...

לפעמים פשוט בא לי ליסוע אחורה בזמן, ולחיות שוב את התקופה ההיא.

(לא יודעת איך קישרתי את התמונה)

שלי עדיין לא התגשמו.

בתכלס אינלי חלומות גדולים וזה....

סה"כ  3 דברים אני רוצה-

1.קעקוע ^~^ (עוד 7 שנים בלאט)

2.שהחברות הנםלאות באמת שלי יוכלו לדבר גם קצת ברצינות,

כלומר כל מילה בשיחות איתן היא צינית, צחוק, ירידה...

ואני לא יכולה ככה, לפעמים אני צריכה קצת רצינות, וקצת אמת...

(טוב יש אחת שהיא רצינית....אבל רק כשאני מאוד עצובה)

3.להפסיק להתבודד (באמת, זה לא תלוי בי, אני פשוט לא יכולה

להשתלב, כי אני לא רוצה להראות כמוהם, או לדבר כמוהם,

כי זה נראה לי טיפשי וזה לא הסגנון שלי *~*)

וזה הכל!

באמת, זה לא כזה ביג דיל (חוץ מהקעקוע XD)...

אז למה שזה לא יתגשם...אולי?

אה, ושכחתי עוד חלום, זה אבל באמת חשוב:

להצליח להציל חיה.

לא משנה כמה ניסיתי, הכל לשווא.

תמיד החיה תמות לי בסוף או שנשחרר אותה

(אם זה איזה ציפור נגיד)...

טוב, העיקר זה תמיד לנסות, ואז מתישהו יצליח (כמה אופטימיות...)!

ואיתו ההשראה, הזכות לשתות כל יום שוקו חם, להתכרבל מתחת לפוך,

לטייל ברחובות אפורים מלאים בשלוליות ואוויר קר, הברקים, הרעמים והגשם...

כמה התגעגתי לחורף, אני חושבת שיש עוד הרבה אנשים שהתגעגעו :')

במיוחד כאן, בישראל, איפה שחם כל הזמן...

חורף, פעם הבאה אל תאחר, ותמיד תנסה להישאר יותר D: