.Meow

נאלצתי לבוא היום לבצפר למרות מצבי.

אוווף!
7 שעות (כי המורה וויתרה לי על השמינית) אני יושבת

בכיתה ומשתעלת בלי הפסקה ובקושי נושמת או מדברת, והמורות

והמורים הז****  מחריכים אותי לקרוא מול הכיתה

וחושבים שאני סתם עושה את עצמי.

-מורים ומורות יקירים, אתם מוזמנים ללכת לעזאזל ובדרך

גם לעצור בקיבינימט.-

אני פשוט אשב ואחנק לי בשקט.

התגעגתי לישראבלוג תאמת.

אבל מה לעשות שהעצלנות תמיד מנצחת?!

טוב...שלחו אותי לפסיכולוגית.

במקום להסביר לה שהיה לי דיכאון כבר כמה פעמים, חירטטתי לה על

חוסר הביטחון שלי (שגם קיים אבל זאת לא הייתה מטרת הפגישה).

בנוסף גיליתי שאני שקרנית מצויינת, רק לא הבנתי למה אני משקרת

על דברים אפילו ממש קטנים וממציאה במקום ספורים אמינים במקום

לאמר את האמת.

אני מרגישה ממש רע עם עצמי.

שוב.