בדרך אל האושר

שונאת פרחות. שונאת פאקצות. לא את כולן, אבל באמת ובתמים אני יכולה להגיד שרובן באמת דוחות.

במיוחד את אלה שבמקום מוח דחפו להן לראש ציפורן וממוטה והדבר היחידי שהן מבינות בו זה האגו שלהן.

שוב, לא כולן ככה- אבל בעע.

אבל, הייתי רוצה לדעת איך זה מרגיש.

איך זה מרגיש להיות אחת מהפרחות האלה בפייסבוק?

מהאלה, שמעלות תמונה, ותוך שנייה יש 58 לייקים ו32 תגובות אפילו שהתמונה חצי מטושטשת ?

איך זה מרגיש כשאת נכנסת כל חצי שעה לפייסבוק ו67 אנשים כתבו לך על הקיר שאת "האהבה של החיים שלהן" ?

איך זה מרגיש שאת יודעת שיש אנשים שמזילים ריר על התמונות שלך ?

איך זה מרגיש שאת יודעת שכולם מכירים אותך ?

איך זה מרגיש שאת יודעת שאת ה-פרחה ? את יודעת בכלל ?

זה כאילו, מיוחד כזה. אתה מרגיש שונה, מבחינה חיובית כמובן.

אתה יודע שאתה מעניין את כולם, וכולם יעשו הכל בשבילך, רק כי שייכו אותך לתגית של ה"פרחה".

אבל תסבירו לי, איך? למה?

כי הרי הן לא יפות בכלל, רובן.

ורובן גם חיות בסרט שיש להן גוף אלוהי של בר רפאלי לפחות, בזמן שהקרס בירה נשפכת להן מג'ינס הגבוהה.

הן גם מתלבשות מזעזע, וכולן אותו הדבר. על עקבים וחולצה פירחונית שהן קנו בקולקצייה האחרונה באבר קרומבי, כי לא הולכים עם בגדים משנה שעברה חס וחלילה.

כולן מצתלמות תמיד ברכבת כזאת, עם הדאק פייס הנוראי הזה שאני לא מבינה את הטמבל שהמציא את זה.

הן על עקבים, קבוע. פאקינג ילדה בת 12. איזה פוסטמה בת 12 הולכת על עקבים ?! הא כן, פרחה בת 12.

הן מושכות את הטייץ כל כך גבוהה עד שרואים להן את כל הכוס, הולכות עם כל הציצי בחוץ ושמות אודם יותר אדום מהמחזור שלהן,

ואז כותבות סטטוסים על צניעות וערכים.

איזה צניעות ואיזה ערכים ?! הכלב שאין לי יותר מחונך מכן, זונות.

עם כל זה הייתי רוצה לדעת מה זה, איך זה.

הייתי רוצה לדעת איך זה מרגיש, מה עושים, משהו מיוחד?

הייתי רוצה לדעת איך עובר עליהן היום שלהן, מה הן עושות חוץ מלהיות פגרות.

הייתי רוצה לדעת אם הן תמיד ככה, או שזה רק בפייסבוק.

הייתי רוצה לדעת,

האם זה שווה את זה שאת מציגה את עצמך כבובת ראווה שיש לה רק מה להראות, ולא מה להכיר?

שווה את זה שרק מרכלים עלייך כל היום? שכולם יודעים מה עשית ואיפה היית?

שווה את זה?

פרחות נכבדות, אם אתן קוראות את זה, אני קוראת לכן לשתף אותי.

פוסט זה לא נועד כדי להעליב או לפגוע או כל בולשיט אחר שאתם יכולים להגיד.

פוסט זה אינו מכליל את כל הפרחות אלא את רובן.

אני בטוחה שאת, הפרחה שקוראת כאן, לא כזאת ואת בנאדם מדהים ובלה בלה בלה.

כן, זהו.