בדרך אל האושר

סופ"ש שלם שנוצל להשלמת שעות שינה נטו.

רק בכמה שעות האחרונות נזכרתי שיש לי מבחן עצום והזזתי את התחת לעשות משהו בנידון.

האמת שכל הסופש זכרתי, אבל רק עכשיו הצלחתי להרים את עצמי מהמיטה אל השולחן.

קצת עצוב לי שממש לא אכפת לי, אני מוכנה לקבל את ה60 שלי ביושר רק בשביל לא להתאמץ.

זה כולה ציון, אני מנסה להחדיר לתוכי שזה כולה ציון!!!

מצד שני ציונים זה מה שאני צריכה להתרכז בו בתקופה הזאת של החיים, ככה הם אמרו.

אבל אני אמרתי שחברים קצת יותר מעניינים אותי כרגע.

אבל הם אמרו שחברים יהיו גם אחר כך,

אני אמרתי שאני רוצה עכשיו.

הם אמרו שאחר כך יהיה רע

אז אמרתי שלפחות עכשיו טוב.

אולי העצלנות שלי שוברת שיאים והיא זאת שמדברת מתוכי, אבל הייתי רוצה לכבוש שיאים אחרים.

כמו השיא האחרון שלי, שיא האושר.

אני בהחלט בתקופה הכי שמחה שהייתי בה מזה זמן רב, מצאתי חברים חדשים והפסקתי להתעסק בדברים שלא מעניינים אותי.

צברתי בטחון ואני באמת נהנת מכל סופש שמתחיל עם חברים ומסתיים בשינה.

הלימודים אמנם לא משהו, זאת אומרת הם סבירים, אבל ניחא, לפחות אני עם חיוך :)