כתיבה אסוציאטיבית. גיליתי בזמן האחרון שזאת דווקא דרך ממש טובה קצת לנקות את הראש כשאני ממש צריכה את זה.
יותר מדי פעמים בתקופה האחרונה אני נכנסת להתקף מחשבות. - אותו רגע מציק ומחרפן שכזה בו המוח שלי מוצף במחשבות והריאות שלי לא מסוגלות להכיל את המערבולת הזאת והיא ישר מתפרצת אל הדף כי אם היא לא תתפרץ אליו היא תתפוצץ בתוך הראש שלי ותגרום לכאב מוזר בכל הגוף שלי ומערכת הנשימה שלי תקרוס מרוב הסתבכויות בקנה הנשימה והמחשבה.
הדף זה מקום טוב. הדף זה המקום לשקט הנפשי שלך הרחק מכל מה שהולך בראש שלך.
הראש שלך זה מין מטלטלה מהלכת ומכאיבה נפשית לנשמה שלך ופיזית למוח שלך.
אני צריכה אוויר, אני צריכה לנשום. חסר לי את האוויר שלי.
האוויר הטוב והרגוע שלי שקיים כשאני חצי מודעת או בחוסר הכרה מוחי.
אני לא אוהבת את הרגעים האלה שנלקח לי האוויר הטוב הזה על ידי המוח שלי ששולח אותות של חשיבה ושל מודעות ושל קיום. אני שונאת את ההתקפים האלה, הם גורמים לי להתחרפן בתוך עצמי ואין מי שיציל אותי.
אין מי שיציל אותי מהמפלצת האיומה הזאת שנקראת האני הפנימי שלי. אני חייבת לחזור לעצמי. גם כרגע וגם בכללי.
אני רוצה אותי, את עצמי, את מי שאני. אני רוצה אותי בחזרה.
אפשר שמישהו יסדר שהכל יסתדר? אין לי כוח יותר לסדר את עצמי, החמצן ששט בתוכי לכיוון המוח שלי מתחיל לאבד את עצמו והוא לוקח איתו אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
regret nothing.