אני רוצה לישון. אני לא רוצה לישון. די! נמאס לי לישון.
נמאס לי להיות בבית יותר מדי. נמאס לי לבזבז את הזמן שלי. נמאס לי לבזבז את החופש הגדול האחרון שלי.
נשבר לי מלחטוף מכות כל החופש הזה, נשבר לי מלנסות, נשבר לי מכולם, מכל האכזבות.
~
לבלות יותר מדי זמן עם עצמך בבית גורם לך לחשוב, להתחרפן, להתפוצץ, להשתגע.
לאט לאט אתה מאבד את השפיות שלך, כבר לא בטוח ברצונות שלך, אתה רוצה לעשות הכל אבל מאבד את הכוח להתחיל.
אתה כבר מתאכזב מהחברים שלך אבל עוד יותר מעצמך, אתה נעשה חשדני, ממורמר, דיכאוני.
לאט לאט אתה מבין שאולי אתה לא חי את החיים כפי שאתה רוצה ושאולי עשית כמה שגיאות לאורך השנה,
אלו הן השגיאות שאתה מניח שהובילו אותך למצב בו אתה חי כרגע.
לאט לאט אתה מגלה שאולי בחרת בדברים, מעשים ואנשים לא נכונים,
אולי הגיע הזמן להחליף את מעגל החברים ואת דרך החיים,
אולי הגיע הזמן להתחיל לסמוך על עצמך ולא על אחרים וללמוד על הנאות החיים,
גם כשאתה לא בטוח כבר מי הם בדיוק ה"חברים".
אולי הגיע הזמן להפסיק לבאס ולהתבאס ולהתחיל במקום לתקשר ולהתקשר, לרוץ ולהתרוצץ,
לאזן ולהתאזן, לשתות, ליהנות ולהשקות את עצמך במעשים, ברעיונות, ברצונות ובחדשות.
~
* הגעתי ליותר מדי מסקנות מועילות החופש, הגיע הזמן, אחרי איזה 11 שנות לימוד ו10 חופשים גדולים, לא?
אולי אכתוב אותן כאן בהזדמנות..