זה לא כואב כי את לא פה

זה כואב כי לא אמרת

למה זרקת את התקופה הזו וזרקת אותי בגלל מה?

כי את מפחדת. מעמצך יותר מכל אחד אחר.

ואני? אני אהבתי אותך בכל כולי.

זה כואב כי זה כבר לא משנה לך.

כי אמרת שאת קיר. איך מישהו יכול להיות קיר?

מה אני שואלת. הייתי שם גם.

הלוואי וידעתי איך מוחקים בני אדם מהחיים זה היה כל כך קל.

את מבינה שאני אוהבת אותך? כי זו האמת.

ואת מפחד. יופי תפחדי. תשארי אותי מחוץ למשוואה.

כי לא הייתי שם בשבילך כל כך הרבה.

הדבר המצחיק הוא שאת בקשת ממני לא ללכת.

ואת זאת שהלכה.

אז שאני יעמיד פנים? כן אני יכולה.

את הרי לא רואה אותי נשברת ובכלל מזה משנה לך.

מי אני בשבילך? מי אני בשביל עצמי?

הלוואי והיית מבינה כמה זה חשוב לי.

אבל את לא.

ויודעת מה גם זה בסדר.

דברים קורים לטובה.

אני אכתוב עוד מליון מכתבים שאני לא אשלח כי זו הדרך שלי ואת?

את תמשיכי להעמיד פנים שאת קיר עד שתסדקי.

ואני מקווה שלא היה שם כדי לראות את זה קורה.