פתאום קלטתי שעברו שנתיים מאז שפתחתי את הבלוג!!
אני לא מאמינה זה ממש ממש מבדר אותי אם לומר את האמת.
פתחתי את הבלוג באמצע האישפוז הפסיכאטרי שלי הרגשתי רע
אני חושבת שהמקום הזה נתן לי מפלט שלא הייתי מצליחה לקבל בשום מקום אחר.
אז תנו לי לעשות לספר בקצרה מה קרה בשנתיים האלו.
הייתי באמצע אישפוז במקום מאוד לא טוב בחיים שלי ואם לומר את האמת למדתי מזו התחתית של התחתית
השתפרתי אחרי הרבה מאמץ והיה לי קשה הכרתי אנשים מדהימים.
התחלתי לחזור לעצמי ללמוד ולהגיע לבית ספר.
השנה עברתי לבית ספר רגיל השתחחרתי מהאישפוז
**התאשפזתי שוב הרגשתי מש רע יצאתי אחרי שלושה ימים**
התאהבתי נשברתי כל מני דברים קרו
פתחתי את הבלוג הזה בתור ילדה בת 15 מדוכאת מהחיים שלה
בואו נגיד ככה יצא לי האוויר מהמפרסים ;) אני לא יכולה בכלל לתאר מה עברתי
פגיעה עצמית הבנה קבלה נתינה נפילות שמחה כאב אושר כל כך הרבה
אני לא מאמינה שאני מי שאני עכשיו אני כל כך מודה על המקום הזה
על עצמי על הכל. אני מאושרת במובן מסויים
הבעיות שלי עדיין איתי אני עדיין לומדת לשלוט בהם
אבל אני אדם אחר אני עם כוחות אחרים. אני לא אשכח כלום הצלקות שלי נשארות עלי
אבל אני מאושרת.
תודה ישרא ותודה לי <3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The lonely one