אז היום הוקדש למציאת עבודה,

אחרי ששוב התעוררתי באחת בצהריים,שוב נכנסתי באופן אוטומטי לדיכאון הזה ולשיעמום הזה

ואחרי ששוב מצאתי נחמה באוכל לא בריא אחרי שהדבר היחידי שהיה לי כוח לעשות זה לזרוק כמה דברים קפואים לתנור,

נמאס לי.

זה הכל מתחיל בלסדר את החדר.ואז לצאת להליכה.ואז לא לאכול אחרי שבע וחצי בערב.ולקבוע ראיון עבודה.

אז אני מתחילה לאט לאט לאסוף את החלקים

נמאס לי להיות לא שלמה.נמאס לי לכתוב פוסטים שמלאים בשנאה עצמית ומרמור.

אני מתגעגעת לפוסטים של הגאווה.היו המון כאלה.

אז יש לי ראיון עבודה לארומה ביום רביעי בעשר בבוקר.סיבה טובה לקום.

ביום חמישי אני נוסעת לסופש באילת עם המשפחה,אם הכל יזרום כמו שצריך אז בראשון אני ימצא את עצמי צריכה לקום מוקדם בבוקר וללכת לעבודה.

איזה טוב זה נשמע,עבודה.סופסוף סיבה להתגעגע לבית ולמיטה.

אני כלכך מושפלת על כל הכסף שקיבלתי מההורים בשבועות האחרונים. הדבר הראשון שאני אעשה עם המשכורת שלי זה אלך לקנות להם מתנת תודה על כל מה שהם נתנו לי ועשו בשבילי.

אני צריכה להזכר מהי משמעות של לעבוד בשביל כסף,עברו כמעט ארבעה חודשים מאז הפעם האחרונה שעבדתי בשביל זה.

אני בן אדם שאם אין לו סדר בחיים אין לו חיים נקודה.אני מתפזרת לכל עבר,ישנה,מתגלגלת,הלעשות כלום הופך אותי לגוש עצלנות,

ודווקא שאני פעילה ועסוקה,יש לי הרבה יותר כוח,לסדר,להתאמן,לחיות בשגרה.

ארומה זה מקום עבודה מושלם לדעתי,ברגע שאני אקלוט איך לעזאזל משתמשים במכונת קפה הזאת שלא היה לי ניסיון טוב איתה במקום אחר שעבדתי בו בעבר. אני מקווה שהם יקבלו אותי אפילו שאני מתגייסת ואני זמנית רק לחמישה חודשים.אני ישתדל להיות ממש מקסימה ולהוכיח להם שיש לי את זה.

אני מוכנה לעבוד בכל השבוע,כפולות,כל הזמן,תמיד. לזוז,להיות פעילה,לנקות שולחנות מצידי,לא אכפת לי. אני אמצא זמן גם לחדר כושר,והכי חשוב בארומה אני תמיד יכולה לאכול סלט ולחם קל,אין שם זבל.אני רק צריכה להזהר מהבראוניס כי הוא כ ז ה מושלם.

אז מה בעצם נכנס בי היום?

שיחה עם אמא ב2 בצהריים

"קמת?" "כן.." "יש חדש לגבי עבודה?" "איזה עבודה?" "לא יודעת חשבתי שאת מחפשת..." "אממ..כן..טוב..ביי.."

ופשט הוצפתי בגל של פאטתיות מוחלטת.כלומניקית.

אני הולכת לתקן את כל זה.מבטיחה.לעצמי בעיקר.

ואם כבר זורמים על פוסט ארוך בקטע מגוחך....נעשה גם את הנושא החם ! שאני ממש מתה עליו לאחרונה.

אז אני כותבת לעצמי את הwish list הזה,בתקווה שאזכור,אני אסתכל על זה ב1.1.2014 ואראה מה הצלחתי להשיג בחודש וקצת האלה..

1.לקום מוקדם בבוקר

2.לרדת מה82 הזה כבר.לחזור למשקל הנמוך שהייתי בו לפני הטיסה.

3.לחזור לחדר כושר

4.למצוא עבודה

5.לא לעשות שופינג (לא יותר מידי........)

6.להכיר אנשים חדשים,לפחות אחד ! להיות ידידותית יותר.

7.לשכוח ממנו.

8.ללכת למסיבה ההיא ב6.12

9.להנות באילת בסופש הקרוב,לא לחשוב יותר מידי,לרקוד.