ישראבלוג חסך לי אלפי שקלים של טיפולים פסיכולוגיים. 

כלכך הרבה פעמים שהרגשתי רע והייתי בנקודות שפל בחיים שלי נכנסתי לכאן וכתבתי. דרך הכתיבה הגעתי להמון מסקנות,כשאני מפעילה את הראש או בעצם יותר נכון להגיד שאני לא מפעילה אותו, ונותנת לכל המילים לצאת , להשפך אל תוך הריבוע הלבן הזה,שלא שופט אותי אף פעם. שנותן לי להתבטא. שלא נמאס לו ממני. ריבוע לבן, ביני לבין עצמי לבין האנשים האקראיים שחולפים פה,

זה דיי קסום בסך הכל. עברתי כאן המון. מכאן צמח השינוי שלי. כאן הייתי בשיא שלי,כאן נפלתי, לא פעם ולא פעמיים. 

ידוע כבר לבודדה/ים שקוראים כאן באופן סדיר,שהתקשתי לחזור לעצמי מאז שחזרתי מחול. כבר הצלחתי לרדת שתי קילו לא מזמן, להגיע ל81.2. ואז המחזור הגיע אחרי עשרה ימים בודדים של הצלחה וגאווה, ומאז זה היה תירוץ אחרי תירוץ. קר לי. אני לא מרגישה טוב. אני עייפה. משעמם לי בבית. הכל תירוצים. אני חושבת שנגמרו לי התירוצים, אין לי עוד סיבות להמציא לעצמי למה לא זזתי מהספה ב10 שעות האחרונות. ולמה אכלתי את מה שאכלתי. אני יושבת עכשיו בחדר וכואבת לי הבטן, אפילו הגוף שלי כבר לא מוכן לקבל את זה. הוא מעדיף בורגול וחזה עוף הוא מעדיף סלט. הבחירה ההיא שעשיתי ב27.5.12 הייתה הבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. הכי נכונה,הכי בריאה. אני אוהבת להיות בן אדם שמח. אני אוהבת להרגיש גאווה מול המראה. אני אוהבת לצאת ולהנות בלי לחשוב על איך אני נראת. וכבר חוויתי את החיים האלה ואת האושר הזה.

אני כלכך מקווה שהראיון ברביעי ילך טוב אני זקוקה לעבודה הזאת. זקוקה לסיבה לקום בבוקר.