ואני הייתי שוכב על הקצה, כמו מסכן, אבל מאושר...
מאושר מזה שיצור מלא חיים כמוך, נמצא איתי ולידי
נתתי לך הכל, בלי לחשוב פעמיים
את לבי,וכל מה שרק יכולתי להעניק לך
אבל ליבי לא הכיר את המסורת של הנשר המקסיקני
זה שעובר מפגר לפגר... אוכל, וממשיך הלאה בטבעיות הכה ברורה בטבע
המסורת המקסיקנית הזו, מסתבר, קיימת מאות שנים, ומשמשת את כל מי שחפץ בכך
לבוא ולטעום מן השמחת חיים השמיימית הזו
עד שתסתחרר, ואז... ינגוס בך הנשר, וימשיך הלאה במעופו לפגר הבא.
ליבי לא הכיר זאת ...
וכעת, אני משלם את המחיר
המחיר על שהייתי שוטה, עיוור, וכל כך מאוהב בך
המחיר על שרציתי להיכנס איתך למערבולת הזו בלי לדעת איך נצא ממנה
והמחיר הוא:
עצבות גדולה
בדידות עגומה
רגעים של משבר, שבהם הכל נהיה אפור,שחור...אפל
שהזכרונות הטובים משתלטים,ומייד מזמינים עצבות,פאניקה, ופחד.
שבכי בקול, הוא עוד אמצעי כדי לפרוק את הלחץ שהצטבר עמוק בפנים.
מעולם לא בכיתי בקול לפניי
אבל אני לא יכול, מבחינת הרגש...
רצתי כל כך רחוק איתך
שעכשיו, אני עדיין מחפש את דרכי חזרה למקום שבו אוכל להירגע ממך ומזכרונך המכאיב
שאוכל לעשות סקס שוב, ולהתאהב, באהבה בריאה, מעודדת, ושמרימה אחד את השני
אני רוצה לחזור ולחיות, להתקדם, לבנות, ליצור, להכיר,ולבנות משפחה
אבל כנראה שבחיים, דברים טובים, עוברים דרך מקומות אפלים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
