דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

67

מדברים היום על פוליטיקה חדשה,

אבל הפוליטיקה החדשה היא בדיוק כמו הפוליטיקה הישנה.

דיבורים וכוונות לחוד, ומעשים לחוד.

הבטחות לבוחר לחוד, והכנסת סנוקרת לחוד.

מילים יפות לחוד, והטעייה לחוד. בעובדות כמובן.

הצגת הישגים שהם בעצם כישלונות.

הפרחת סיסמאות, שאין מאחוריהן כלום.

כי פוליטיקאי בונה על כך שלציבור יש זיכרון של ציפור,

ולו עצמו יש זיכרון של דג.

ולמי שאינו יודע - לדג יש זיכרון של חמש דקות.

אבל הפוליטיקה החדשה היא בעצם רק תקשורת בפייסבוק.

ואולי היתרון בכך הוא שהפוליטיקאי כבר אינו זקוק לחסדי אמצעי התקשורת, 

בכדי להשיג כמה שניות בטלוויזיה בפריים טיים.

ואנחנו פטורים מעונשו של זה ומצפייה של פרצופו הזורח והמלוקק על המרקע.

ובמילא הטלוויזיה כבר לא אטרקטיבית, כי כולם מתעניינים שם רק בתוכניות ריאליטי רדודות, ומזפזפים לערוץ אחר בפרסומות.

אז הפולטיקאים החדשים, לפיד ובנט, חושבים שהם מנהלים את המדינה דרך הפייסבוק.

וחושבים שהעולם יראה לנו יותר יפה וצודק דרך הפייסבוק,

ואז אנחנו קמים בבוקר ומגלים שפוליטיקאי נשאר פוליטיקאי.

אין חדש תחת השמש.

וקוראים שמבזבזים את זמנם בקריאת גיבובי המילים של הפוליטיקאים האלה,

כבר נורא מבולבלים, ולפייסבוק של מי להאמין:

האם להאמין בשוויון בנטל של לפיד, או בשוויון בנטל דֶנוֹסח חברו בנט?

האם להאמין לבנט, לכך שהמדינה תמשיך לממן 7,000 בטלנים ולשלם קצבאות לעוד 3 שנים עד שיגיעו לגיל 21 עם שלושה ילדים לפחות?     

או לעובדה שפורסמה בעבר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבעצם מספר הבטלנים החרדים שאינם מתגייסים כל שנה הוא 20,000?

האם להאמין

לבנט שהוא פותר את בעיית השוויון בנטל

-בכך שהוא פוטר כל שנה 1,800 עילויים בתורה?

או להאמין לו שהוא אינו מקפח 26% (1,800 מתוך 7,000) עילויי התורה של החילוניים?

האם להאמין לו שבכך יעקוף את פסיקת בג"צ? או להאמין שבכך הוא בעצם יתן גושפנקא חוקית לאלפי משתמטים חרדים?

או האם להאמין ללפיד שיקצץ מהקצבאות הכוללות את עילויי התורה המתבטלים יחד עם אלו של כלל עם ישראל העמלים?

האם להאמין ללפיד שיפתור את בעיית התקציב על ידי העלאת גיל הפנסיה?

או להאמין שעופר עיני לא קורא את הפייסבוק שלו?

ומדוע לא לעלות את גיל הפנסיה לגיל 80?

כך גם רובנו ישלם פנסיה כל חייו מבלי לזכות בפנסיה, 

וכך גם יזכו לה מנהלי קופות הפנסיה, חברות הביטוח והטייקונים שמנהלים אותה.

ומדוע שלא יווצר מחסור בשוק העבודה, והצעירים שישתחררו מצה"ל ימשיכו עוד 20 שנה למלצר או לאבטח סניפי דואר ובנקים,

או למכור גלידה ותמונות בלוס אנג'לס?

אני כבר לגמרי מבולבל מהסטטוסים של הפוליטיקאים בפייסבוק.

ואולי זו הכוונה,

ואולי כל הסטטוסים האלה הם בעצם הפרחת בלוני ניסוי כדי למדוד את מדד זעם הציבור?