76
וְיִתֶּן-לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ
יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים
המשפטים האלה הם מברכת יצחק את יעקב (שחשב שהוא עשו).
אין זה דיון בפרשת השבוע או משהו כזה, אלא משהו השייך לארוע פעוט כביכול בשולי החדשות, שיתקיים בשבוע הבא בחיפה.
מדובר בטורניר כדורגל ידידותי בין נבחרות סופרים מישראל ואירופה, המשלבות שיח ספרותי. הטורניר הזה כבר מתקיים עשר שנים, כל שנה במדינה אחרת.
בטורניר השנה היו אמורות להשתתף שש נבחרות מישראל, איטליה, אנגליה, גרמניה, טורקיה ושבדיה. אבל אנגליה וטורקיה הודיעו כי לא יגיעו, כחרם פוליטי לנוכח מדיניות ישראל בשטחים.
זה לא רק סופרים. גם מדענים אנגלים מובילים חרמות כנגד מדענים ישראלים ומוסדות המדע. זה כמובן מתועב בעיניי להביא פוליטיקה לספרות, אמנות ומדע.
אז השבוע שמענו על קפטן נבחרת אנגליה, הסופר ג'ייק ווליס סימונס (מחבר הספר הנערה מברלין) שהודיע שלא יתן יד לחרם. הוא יגיע לשחק בישראל במדי כחול לבן.
כולם כאן מעריכים אותו בשל כך שהוא אינו משתתף בחרם שאינו במקומו. כי ספורט, אמנות ומדע חייבים להיות משוחררים מפוליטיקה. דווקא הם יכולים להביא לאחוות עמים.
זה מזכיר לי חרם בלתי רשמי בשנות השמונים, שערך כתב עת מדעי אירופאי
(FEBS Letter), על מדענים ישראלים, בכך שדחה את מאמריהם לפרסום . אז המדענים הישראלים פשוט הפסיקו לשלוח אליו מאמרים לפרסום. מכיוון שכך, לאחר חצי שנה של חרם על העיתון על ידי המדענים ישראלים, העורך הראשי שלח מכתב לכל המדענים הישראלים המבקש לשלוח אליו מאמרים.
אבל כאשר מספר מדענים מישראל קמו וקראו למוסדות המדע באנגליה להחרים את המדענים ומוסדות המדע בישראל, קמה צעקה גדולה בקרב קהילת המדענים ויחס תעוב למדענים האלה, שיורקים לבאר שממנה הם שותים. אין להם מקום בשורותינו, נשמעה קריאה רמה.
אז מה תאמרו אם עתה תקום קריאה רמה בקרב סופרי אנגליה שלסופר ג'ייק ווליס סימונס אין מקום בקרבם?
ואולי אין מקום בכלל לחרמות בעולם המדע, הספורט, הספרות והאמנות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חץ ופרח