דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

97

מערכה ראשונה (שנת 1992)

ריח גז עז בוקע כמתוך האדמה משטח הגינה סביב בנין המגורים. ואני אז בועד בית, הזמנתי בדחיפות בדיקה של חברת הגז אמישראגז. במשך חודש אמישראגז חפרו וחפרו והרסו את כל הגינה, במטרה למצוא את צינור הגז התת קרקעי ומקום הדליפה. התברר שבידי החברה לא היו אפילו מפות של מערך צנרת הגז שהתקינה בבנין. הלכו לאיבוד. ולאחר שלא מצאו, הניחו צנרת גומי על-קרקעית חדשה שתספק לבנין גז מהמיכל המרכזי. והצנרת הזו חשופה לעיניי כל. כל אחד יכול לבוא ולחבל בצינור על ידי שימוש בקאטֶר פשוט ולפוצץ בנין שלם. לאחר העבודה הזו, כל אחד מהדיירים קיבל לשלם את חלקו בעבודה בחשבון הגז שלו. כמובן הדיירים אשמים שלחברה לא היו מפות ושהם לא מצאו היכן טמונה הצנרת המקורית.

מערכה שניה (חורף 2006)

אנחנו גרים במבנה מדורגים עם כניסה פרטית, באספקת גז, שוב מחברת אמישראגז. עברנו לדירה זו ב- 1999. מערכת ההסקה הדירתית ומים חמים היא מיונקרס גז המצוי באחד מחדרי השירותים, עם ארובה שיוצאת מחוץ למבנה. בכל תחילת חורף הגיע טכנאי מאמישראגז כדי לבדוק את המערכת. בכל פעם הם השאירו פתק עם מועד וזמן הגעת הטכנאי מבלי לתאם מראש (כמובן בשעות העבודה). לפעמים הפתק נזרק מחוץ לשער, לפעמים בכלל לא היה ואז פתאום מצאנו שהטכנאי שלא יכול היה להכנס לבית, פשוט ניתק לנו את אספקת הגז. נחשו מי שילם עבור החיבור מחדש?

ובשנה הראשונה, הטכנאי פירק את שלבי הזכוכית בחלון השירותים - כדי שיהיה איוורור לפי התקן. ובשנה שלאחר מכן, כבר צריך לפי התקן לשלם עבור מוניטור- חיישן עם אזעקה, למקרה שעולה רמת הגז באוויר בשירותים. ושנה לאחר מכן צריך כבר לפי התקן לקדוח חור בקוטר 20 סנטימטר בתחתית הקיר החיצוני  - שיהיה איוורור נוסף (וכניסה תקנית לעכברים) . ושנה לאחר מכן כבר ניתקו בכלל את היונקרס שהיה תקין לחלוטין (טכנאי פרטי אישר את זה) - עד שנתקין במקומו יונקרס חדש עם מערכת טורבו לאיוורור. לפי התקן. 7,000 ש"ח - במבצע משותף מיוחד בין ספק פירולי ואמישראגז.

מערכה שלישית (קיץ 2012)

כאמור, אנחנו גרים במבנה מדורגים באספקת גז מחברת אמישראגז. ערב אחד אני מרגיש בבית ריח גז חריף שחדר מבחוץ. יצאתי לבדוק ולתדהמתי גיליתי ששעון הגז יחד עם הצנרת המובילה גז לדירה (שמוצבים לפי התקן פרוצים לעיני כל) - פורקו ונעלמו. גז דולף בטירוף. מזל שמישהו לא הצית ניצוץ אש. אפילו טלפון סלולרי יכול היה לעשות את זה. התקשרתי לחברת אמישראגז - אין מענה. התקשרתי למשטרה ולמכבי אש שהגיעו דווקא במהירות יחסית לפי הסדר שציינתי. השוטרים אמרו שבערב זה גנבו כ-200 שעונים וצנרת נחושת בשכונה ויש להם מודיעין שזה נעשה על ידי כנופיה מהכפר הערבי השכן העוסקת בגניבת ומכירת מתכות - כרגע נעשה מצוד אחריהם בדרך לרשות. גם המשטרה ניסתה להשיג את התורן באמישראגז, ללא הצלחה. מכבי האש ניסו לאתר את הברזים הראשיים לבנין במשך חצי שעה ולבסוף מצאו וסגרו אותם. אבל הדליפה לא פסקה. הם ביקשו מטכנאי חברת פזגז שהגיע למקרה דומה אצל אחד השכנים, לבוא לבדוק גם אצלנו. הטכנאי טען שהוא לא יכול לטפל בציוד של אמישרגז, אבל דחף סמרטוט לקצה הצינור הקטום. הוא אמר שבצנרת הארוכה מהשעונים המרכזים ועד לבתים אגור נפח גדול של גז והוא ימשיך לדלוף עד שיגמר. אני עומד שעות בחוץ כדי למנוע ממישהו להצית גפרור או מצית.

למעלה מארבע וחצי שעות חיכיתי עד שהמשטרה איתרה את התורן הראשי של אמישראגז. לבסוף חברת אמישראגז שלחה טכנאי שסגר את ברז אספקת הגז המרכזי לכל השכונה. "אנחנו לא עובדים בלילה, מחר נשלח טכנאי לבדוק ולתקן" כך אמרו. למחרת בערב, כשחזרתי מהעבודה מצאתי שהתקינו צנרת ושעון חדש. נחשו מי קיבל חשבון גז מנופח שכלל את ההפרש בין קריאות השעונים הפרטיים לשעון המרכזי. ממי גבו עבור שעון חדש? מה הבעיה? הרי יש הוראת קבע.

מערכה רביעית (20.1.2014)

טכנאי של חברת סופרגז הגיע לשכונת גילה בירושלים, לאחר שהוזעק על ידי המנוח אברהם טופאן בשל ריח דליפת גז. הטכנאי סגר את ברז הגז הראשי, הודיע שהם לא מתקנים בלילה ויגיעו לבדוק מחר. כעבור כשעה קרה אשר קרה.

אתמול אחר הצהריים הובאו למנוחות אברהם טופאן (56), אשתו גלית (42) ובנם יוסף חיים בן השנתיים. שתי פצועות, אחת במצב אנוש. בנין שלם בסכנת קריסה ולא ראוי למגורים. חצי מהדיירים פונו זמנית לבתי מלון. אחד, מרצה בבית ספר לרפואה הגר בבנין, סיפר לנו שמשפחתו ניצלה בנס. משום מה למשפחתו לא דאגו לתחליף מגורים כפי שציינו בחדשות הטלוויזיה.

זהו לא המקרה הראשון. אין פיקוח, אין אחריות, אין ענישה וחברות הגז חוגגות לקראת עוד אסון בדרך. הטכנאי עצור לחקירה. הש"ג תמיד אשם. והשאלה הגדולה היא מדוע לא תמיד מוצאים תורן? ומי באמת אחראי לכך שהחברות מתקנות תקלות רק למחרת בבוקר? על פי המידע בתכנית של לונדון את קירשנבאום, בכל התביעות בעבר - חברות הגז יצאו ללא כל עונש. רק במקרה אחד היתה איזו פשרה בלי להודות באחריות. אז האם לא הגיע הזמן לעשות משהו דראסטי לפני האסון הבא? 

ואולי הפעם חברת הגז פשוט תשלם לנפגעים כראוי על כל הנזקים, מבלי משפט שיארך עשר שנים?