21
פצצה חברתית מתקתקת
מישהו סיפר לי את שאירע לו בסופ"ש הקודם בחוף תל אביב. הכל התחיל מבחורה צעירה שהייתה מסוממת ברמות והחלה לטבוע במים. וחברנו קפץ למים במטרה להציל אותה. אבל היא ממש לא רצתה לצאת, הוא הוציא אותה בכוח, היא נשכה אותו בכתף וחזרה שנית לים והחלה שוב לטבוע ...
ומכל הסיפור חברנו חזר לבסוף לקחת את התיק שהשאיר על החוף ולפני שהגיע אליו הבחין בדמות של מסתנן שחטף וברח עם התיק שלו. חברנו התחיל במרדף אבל המסתנן נטמע בהמוני מסתננים אחרים בחוף, וכבר לא יכול להבחין בגנב ביניהם.
שבעים מטר מהאירוע, ידידנו שסרק את החוף מצא את תיקו מבצבץ מתוך החול. היה חסר שם הכסף והסמרטפון החדש והמשוכלל שלו. הסמרטפון נעול, אבל מסתבר שישנה תעשייה שלמה של טלפונים גנובים שבה מועסקת רשת של מסתננים ויש מישהו שיודע לפרוץ את הנעילות ואחר כך מוכר אותם.
ידידינו מיהר לבטל את מספר הטלפון אבל בסלקום סרבו לאתר את מקום הגנב והטלפון, למרות שהם יכולים לעשות זאת בקלי קלות. הוא גם הודיע על הגנבה בתחנת המשטרה הקרובה ויומנאית משועממת תחבה את הטופס שמילא בין ערמת מאות התלונות, שקרוב לוודאי יגיעו בקרוב למגרסה.
למרות שהחוק מאפשר למשטרה לצוד גנבים בעזרת מעקב אחר הטלפון הנייד, באישור שופט. אין המשטרה עושה דבר וכבר אי אפשר היום לרחוץ בחופי תל אביב מבלי להשאיר מישהו על המשמר, ואם פעם היה צריך להזהר לא להשאיר שעונים וכסף, היום כבר יש מסתננים שגונבים אפילו את הבגדים והנעליים.
ואני שואל, מדוע אנחנו צריכים לשלם עבור זה שהמדינה מכניסה מסתננים ולא דואגת לכך שיוכלו להתפרנס בדרך חוקית? כניסה לא חוקית, עבודה לא חוקית, אין דין ואין דיין. פצצה חברתית מתקתקת.
מקור: mako.co.il
החולה המדומה
על החולה המדומה של מולייר שמעתם? אז השבוע שמענו על תושב רמת גן שהתחזה לחולה סרטן והוציא מחבריו לעבודה שריחמו עליו, עשרות אלפי שקלים ל"עזרה בטיפולים".
כל המדינה רעשה וגעשה אבל אני ממש לא מבין מה הפליאה. המדינה שלנו כולה שנוֹר. אדם נתעב נוסע במרחבי הארץ ומבקש בקול מערר רחמים תרומה ל"נכים קשים" - כל פעם במקום אחר, זו פשוט העבודה שלו. חרדים תלמידי ישיבות מסכנים את חייהם בצמתים כדי לאסוף נדבות מרכבים העומדים ברמזור אדום - במקום ללכת לעבוד. ובבתי חולים אתה מוצא אנשים קבועים שמבקשים עזרה מהאנשים עבור חולה מהמשפחה שכביכול מאושפז כבר שנתיים ואין למשפחה מה לאכול.
ומנכ"ל לתת (כמו עמותות נוספות לעזרה עבור נזקקים) לוקח לעצמו משכורת של שישים אלף שקל מתרומות למזון שנותנים אנשים נדיבים. ומצד שני אתה שומע מנזקקים שנענים בשלילה על ידי העמותות האלה.
אז אני שואל, מדוע המדינה אינה עוזרת לנזקקים ובעצם מעודדת את השנוֹר, בצורת פטורי מס על השנור?
עם כל סיפורי העוקץ שאנחנו שומעים, מדוע שאני אאמין למישהו שמבקש ממני כסף עבור נסיעה מירושלים לתל אביב כי הוא נתקע? ובאותו יום הוא מבקש ממאות אחרים כסף עבור אותה הנסיעה והוא כבר יכול לקנות כרטיסיות לשנה. ולמחרת הוא פונה אלי שנית כי הוא כבר לא זוכר שביקש ממני אתמול.
ואולי בכל זאת יש מסכנים שצריכים עזרה, אך כיצד אני יכול להאמין אחרי כל סיפורי העוקץ?
ובארץ יש עשרות עמותות עזרה וצדקה המטרידות אנשים בטלפונים, בבתים ובמקומות ציבוריים - כדי שיתרמו עבור "מסכנים למיניהם".
ואני שואל, מדוע שהמדינה לא תשים קץ לשנור הזה ותעשה כפי שמקובל בארצות הברית. שם חל איסור בחוק על איסוף תרומות וצדקה בבתים ומקומות ציבוריים. במקום זה כל עובד מקבל טופס לקראת סיום שנת המס, שבו הוא ממלא התחייבות לסכום חד פעמי שהוא מעוניין לתרום. בטופס אפשר לבחור בין פיזור התרומה בין מאות העמותות ואז התרומה שלך מגיעה לא רק לחרשים ועוורים, אלא גם למטיף כנסיה הזוי. לבין האפשרות לתרום לעמותה או עמותות שאתה מעוניין לעזור להם.
פשוט, יעיל, לא מטריד, מבוקר וגם פטור ממס. מדוע גם לא כאן?
כנסים במפרץ
השבוע שמענו שהשב"כ אסר על השר ארדן לנסוע אל ועידת האקלים של האו"ם בדוחא שבקטאר. היחידה לאבטחת אישים מתנגדת ליציאתו ללא מאבטחים, כפי שדורשת קטאר.
ולא סתם מתנגדת קטאר. לפני שנתיים וחצי כשעוזי לנדאו שר התשתיות ביקר שם, המוסד תחת המטריה של אנשי ביטחון ישראלים, חיסל את המחבל מחמוד אל מבחוח. כך לפחות על פי העיתונות הזרה. הקטארים למדו לקח ואינם מאפשרים יותר כניסה של אנשי ביטחון.
לפני שנים אחדות קיבלתי הזמנה מפרופסור אנגלי להרצות בכנס מדעי חשוב שאירגן באבו דאבי. כשבדקתי באתר של משרד החוץ אם מותר לי לנסוע לשם, הודגש שמדינות המפרץ נחשבות למדינות אוייב ולכן נאסר על בעלי דרכונים ישראלים לנסוע לשם. לכן נאלצתי להודיע בצער למארגן הכנס שלא אוכל להגיע בגלל יחסי ישראל עם אבו דאבי.
אז אם לי אסור לנסוע לארצות המפרץ לכנס בינלאומי חשוב, מדוע מותר לשרים?
הצביעות של אוניברסיטת בר אילן
כל ראשי האוניברסיטאות התאחדו כנגד הקמת אוניברסיטה חדשה באריאל. כולל אוניברסיטת בר אילן. אבל פתאום השבוע שמענו שאוניברסיטת בר אילן פרשה מהמאבק. נשיא האוניברסיטה ציין שלמרות שאין צורך בהקמת אוניברסיטה חדשה (שתפגע באוניברסיטאות הקיימות העומדות על קרעי תרנגולת -תוספת שלי), הוא מודיע על פרישה מהמאבק המשותף של האוניברסיטאות.
אז תגידו, האם אין הקמת האוניברסיטה באריאל עניין פוליטי בלבד? כבר כתבתי על כך באחד הפוסטים הקודמים כאן.
שאוניברסיטת בר אילן לא תתפלא אם שאר האוניברסיטאות כבר לא יעמדו לצידה במאבקים הקשורים אליה.
אי אפשר לשקר בדמוגרפיה
כבר כתבתי פוסט המתריע על כך שבעוד 18 שנה יהיה בכנסת רוב לחרדים ולערבים, ושכדאי מאוד שנפעל להפרדת דת ממדינה עכשיו.
שמונה עשרה שנה נראים לאנשים מאוד רחוק, העניינים לא ודאים, ואפשר לישון בשקט. דיה צרה אם בכלל לשעתה.
אז השבוע פורסמו נתונים חדשים: בתוך חמש שנים שיעור התלמידים החרדים והערבים צפוי להגיע ל- 44%. ב- 2017 שיעור התלמידים החילוניים היהודים יהיה 41% בלבד.
מיעוט של התלמידים החילוניים בעוד חמש שנים בלבד (וזה בטוח, כי הם כבר נולדו) - מיעוט בכנסת כמה שנים אחר כך!
מדוע כולם כל כך אדישים?
אם היום הדרישות של המיעוטים הדתיים כל כך גבוהות, מה יהיה כשהם יהיו רוב?