דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

33

עוד לפני כמה חודשים כשיאיר לפיד היה רק אתר וירטואלי בפייסבוק חשבתי שכמו מפלגות קודמות כמוהו (ועדיין חושב) - הוא בהחלט יכול למשוך (כעש אל הלפיד) קולות צפים , קולות ממורמרים ולשמש אחר כך לשון מאזניים. אך האם באמת כך? אם באמת יהיה לו כוח אלקטורלי - האם באמת ישמש לשון מאזניים? בפוסט הזה אנסה לדון על כך.

צריך לזכור ש"ס תמיד תשאר לשון מאזניים גם אם אלקטוראלית לא יוצא לה בבחירות מסויימות. אפילו שבבחירות קודמות היא ישבה פעם אחת באופוזיציה, אף אחד לא העז לפגוע בה ובגורו שלה. גם אם כוחה יורד, כל המפלגות הגדולות - ימין, מרכז ושמאל ינהגו בה תמיד כלשון מאזניים אפשרית בעתיד. כי המצביעים שלה הגזעניים-עדתיים ושונאי זרים, שטופי רגשות שנאה, ולא שוכחים.

גם לפיד וגם שלי (למרות שרֶכֶש הבולדוזר החדש שלה הצהיר שלא ישב עם ש"ס בקואליציה) לא שללו ישיבה בקואליציה עם ש"ס. דווקא ציפי לבני שכזכור מפלגתה זכתה בבחירות הקודמות ברוב, לא נכנעה לסחטנות של ש"ס והעדיפה לשבת באופוזיציה. על כך אני מוריד בפניה את הכובע. 

אבל נחזור לנושא הפוסט הזה - ללפיד. 

על פי המצע הרשמי של "יש עתיד" כבר אפשר לראות בבירור את העתיד (שבכלל לא זוהר, בלשון המעטה). במצע יש התייחסות מפורטת לשינוי שיטת הבחירות. הוא מציע שכל בוחר יצביע בשני קולות. קול אחד לאחד משני הגושים הגדולים וקול שני וירטואלי לאחת מהמפלגות הקטנות האידיאולוגיות. האם הבנתם את זה? לפיד רוצה הצבעה וירטואלית וכידוע וירטואליות אינה מציאות.

אז יש לי הצעה טובה יותר. נשמור על שיטת הבחירות הקיימת וכל מצביע יקח בקלפי פתק של המפלגה הוירטואלית האהובה עליו ויכניס אותו בביתו למעטפה. וברצינות, בשינוי כזה של חוק הבחירות - האם לפיד אינו קובר את מפלגתו הוא? בבחירות הבאות גם הוא יבחר וירטואלית, לא? קם הגולם על יוצרו.

המצע הרשמי של יש עתיד דוגל גם בכך שחוק הבחירות ישונה באופן שראש המפלגה שתזכה למירב הקולות ירכיב את הממשלה ויעמוד בראשה. ידידי אבו אלמוג (בעל השכלה אקדמאית במדעי המדינה ובהזדמנות זו מזל טוב למלאת שלוש שנים לבלוג שלו) כבר עמד על חוסר הפרקטיות של הרכבת ממשלת מיעוט בפוסט שלו. אבל, מההצעה הזו במצע ניתן ללמוד את כוונותיו של לפיד לאחר בחירות 2013: הוא ישב עם כל קואליציה - עם כל ראש ממשלה שיזכה לרוב!

אז אתם מהימין ומהשמאל שמאוכזבים מהמפלגות שלכם - האם אתם מודעים לכך שבחירה בלפיד בעצם עשויה להיות הצבעה לגוש שאינכם רוצים?

תאמרו שאתם מתכוונים להצביע לאג'נדה ולא למפלגה. אבל מהי האג'נדה של לפיד?

סידור עבודה של שר חינוך? תעודת בגרות לכל תלמיד? אולי כך הוא יזכה סופסוף לתעודת בגרות (ולא שאני חושב כי תעודת בגרות הכרחית)? אתם מאמינים שהוא יקצץ בתקציב הנפוח של משרד החינוך לחרדים, שהוא עולה היום על התקציב לחינוך הדתי ממלכתי וגם זה עולה על תקציב החינוך הממלכתי החילוני ? הוא יעניק "תואר אקדמאי לכל פועל"? הוא יחבר ספרי לימוד אובייקטיבים יותר? הוא יחזיר את לימודי תורת האבולוציה לבתי הספר?

"מה עושים עם הכסף שלכם?" - האם אתם באמת מאמינים שלפיד יוותר על מקומו בממשלה של 30 חברי כנסת לטובת ממשלה מצומצמת? הוא יכחיד את הטייקונים? הוא יעצור את טחנת הרוח של דון קישוט?

ובנוסף לכל זה, לפיד הדמוקרט הגדול יצר למפלגתו חוקה של מפלגת יחיד. מפלגת בובות שאינה שונה ממפלגתו של פוטין. אני לא אצביע לדיקטטורה!

מכאן אתם מבינים שלפיד אינו הלפיד שלי. ולא משום שהוא לא התייחס לתגובה שכתבתי בפייסבוק שלו - אני לא מתכוון לעשות לו סידור עבודה. הנסיון העיתונאי שלו והרייטינג שהיה לתוכניתו בטלוויזיה, אינם מקנים לו נסיון של איש מעשה (וגם אם לאיש מעשה אין נסיון בפוליטיקה). כתיבת טור בעיתון אולי מקנה נסיון בפטפטת, אבל לא נסיון חברתי או מדיני מקצועי.

ובכל זאת איני יודע עדיין בעד מי אצביע אבל מסתמנת מגמה. אני מאוכזב מכל המפלגות, מי פחות ומי יותר. בהגדרה הייתי מצביע מסורתי של מפלגת העבודה, אבל "המנהיג" שלה לשעבר, אהוד ברק, גרם לי לבחילות קשות והבריח אותי כמו רבים אחרים ממפלגת העבודה. הצבעתי פעם אחת למר"צ ושר החינוך המצויין שלה ויתר על כסאו. הצבעתי פעמיים לקדימה ואינני מצטער שויתרה על עזה. אמנם המדיניות השלומיאלית של הממשלה העכשווית מאפשרת נחיתת טילים מעזה, אבל לפחות אנחנו לא קוראים מדי יום בעיתון על כמה חיילים הרוגים ופצועים. ומי שיאמר לשם כך יש חיילים, שידאג שילדיו לא ישתמטו משרות בצה"ל, לא ישרתו במשרד דובר צה"ל (שאלו את ביבי על כך) או כמכיני קפה במשרד בקריה - אלא ישרתו בשדה הקרב.

אז כפי שכבר כתבתי בבלוג לאחרונה, אינני מתכוון לבזבז את קולי למפלגת בוטיק קטנה וחסרת השפעה. אינני מזלזל בחוק סוציאלי שמפלגה כזו מעבירה בכנסת, אך אין לה כל השפעה על מדיניות הממשלה - במיוחד כשהממשלה רודה או מזלזלת בציבור.

נשארתי עם ברירת המחדל שלי - מפלגת העבודה. המנהיג הנתעב שלה הוחלף. חבל שטובים פרשו ממנה במהלך הדרך. נותרה מנהיגה חדשה. תאמרו חסרת נסיון מדיני ושלא תפקדה אף פעם כשר, אבל תרשו לי לגחך: כמה שרים מצויינים שאינם מתפטרים בשיא כהונתם אתם מכירים? האם לא מרבית השרים מתפקדים כבובות? וללא כל ידע מקצועי?!

אז מה הכי חשוב בעיניי אצל שלי? האמינות. זוהי התכונה הכי חשובה אצלי במנהיג.

מי שרוצה שיבחר ב"אמינות" של הפוליטיקאי המצוי - אני לא, תודה!

שלי רוצה שינוי אבל לא מבטיחה (כמרבית שאר הפוליטיקאים) גן של שושנים. אני מאוד מקווה ששלי תמשיך לשמור על האמינות שלה.

ולשלי הייתי רוצה להמליץ: תצרפי פחות בולדוזרים עם רייטינג טלוויזיוני ויותר אנשי מעשה בעלי נסיון עם קבלות. הבולדוזרים האלה טובים אם תשבי באופוזיציה והרי את רוצה להרכיב קואליציה.

לסיום, לכל אותם אלה שבטוחים בסקרים ובנצחונו של ביבי בבחירות האלה - זכרו שלמרות הסקרים היו בעבר הפתעות ומהפכים. באמת זכרו זאת!

אם לא טוב לכם, הפטרו מהרעה החולה. רק כל אחד ואחד מכם יכול לעשות זאת. לא שום סקר ודעות קדומות. למרות שהאימרה נדושה, אנא אל תוותרו על זכותכם להצביע ולהשפיע.

ובעזרת השם יתברך,

שיהיו רק בשורות טובות

ונראה תקווה חדשה במדינתנו הקדושה.

30

גבירותיי ורבותיי, מי שיכריע את הבחירות האלה (כמו רבות מאחרות בעבר) הם המתנדנדים (או מה שנקרא הקולות הצפים) ולא שום אידיאולוגיה. אידיאולוגיה טובה באהדה לקבוצת כדורגל, אבל אידיאולוגיה מאז ומתמיד אינה באמת מנהלת מדינה. מדוע? כי מה שרואים מכאן לא רואים משם.

מנחם בגין למשל, כשעלה לראשונה לשלטון בעקבות מלחמת יום הכיפורים והכישלון המחפיר של משה דיין, מאוד לא בחל לצרף אתו כשר הביטחון בממשלתו החדשה - שר הביטחון שכשל בממשלת גולדה.

הליכוד ה"לוחמני" חתם על שני חוזי שלום. העבודה ובגרסתה הקודמת מפא"י פתחה בשלוש מלחמות,  והיא בעצם אחראית לכיבוש השטחים המוחזקים. ממשלת המרכז של שרון ואולמרט, פינו את עזה והטילים ממשיכים לעוף. וממשלת המרכז הזו נכנסה גם לשתי מלחמות בצפון ובדרום. מסקנה: במדיניות החוץ וביטחון אין ממש הבדל גדול בין הגושים כשהם מגיעים למשול.

גם במדיניות  הכלכלית אין ממש הבדל גדול בין הגושים, שניהם מזינים את הטייקונים על חשבון קרנות הפנסיה שלנו, שניהם מאכילים את החרדים על חשבוננו ושומרים על טהרת צה"ל מפניהם. שניהם נכנעים למפלגות "הגועליציה" (כפי שכינה רבין) הסחטניות.

מכאן תאמרו, זוהי בדיוק הסיבה לבחור במפלגה קטנה אידיאולוגית שחבריה בכנסת הבאה יצטיינו בנאומים בכנסת (כשאין כמעט אף אחד במליאה שאפילו מקשיב להם), או ישפכו כוס מים על חבר כנסת אחר, או שיעלו על משטי מרמרה למיניהם.

אז מדוע לא? כי פרובוקציות או חקיקת חוק לפיצוי איחורים וביטולי טיסות יכול אולי לגרום רק לאורגזמה של כמה אנשים. ובינתיים יש מישהו שמנהל מדיניות זיגזוג מטומטמת ונוראה, אנשים שבקושי גומרים את החודש (וימשיכו להצביע מהבטן הרעבה שלהם ימין כרגיל), אנשים שמשלמים שכר דירה שאוכל כמעט את כל המשכורת (וימשיכו להצביע עבור גאוות יחידה). וכל האידיאולוגים שמזינים מפלגות חסרות השפעה מעשית, בעצם תורמים להמשך שלטון של המפלגה הגרועה מכל עבורם.

ואותם אידיאולוגים מסורתיים שמצביעים עבור מפלגת בוטיק קטנה, שטוענים למשל שרק חברי הכנסת שלהם דוגלים בשיוויון חברתי - עוצמים את עיניהם כאשר השיוויוניים האלה מרימים את ידם בכנסת, כדי להעלות את שכרם הם, או של העוזרים הפרלמנטרים שלהם. וכשאני מסתכל על מפלגות כמו איחוד לאומי או הבית הלאומי אני רואה רק הבדלים פרסונליים (שבוחריהם עשו להם סידור עבודה). ומה ההבדל בין ש"ס לאגודת ישראל? - גזענות, השד העדתי?

אך מה באמת כל המצביעים האידיאולוגיים האלה עושים? הם בעצם מקבעים את המצב הקיים של תיקו וחוסר יציבות שלטונית. במצב הזה אי אפשר לצאת מהפלונטר.

ובכל זאת היו מהפכים וממשלות התחלפו וזה לא היה בשום פנים ואופן  אף פעם מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן. מה יכולנו לשמוע לפני כל מהפך? "נמאסתם"! ומי הם אלה שצועקים נמאסתם? כמובן תמיד הגוש הנגדי, אבל לא הם אלה שמובילים את המהפך. מי שתורמים בדרך כלל למהפך הם המתנדנדים. המתנדנדים האלה אינם סתם אספסוף אלמוני חסר דעת - הם בעצם אלה שהמינוח החדשני מכנה אותם מרכז.

האידיאולוגים שכל כך בזים למרכז (כי לדעתם חייבים להיות קיצוני לכאן או לכאן) בעצם כל כך פוזלים לעברם של המתנדנדים. כי הן הימין והן השמאל מבינים שהמתנדנדים לא יצביעו מתוך שיקולים אידיאולוגים, אלא משיקולים מעשיים בלבד.

אז למי  אצביע הפעם? אני באמת עדיין לא יודע. זו הפעם הראשונה שאני משתייך למתנדנדים המטומטמים וחסרי דעת. בדעותיי הפוליטיות המדיניות אני שמאל מתון, בדעותי החברתיות אני שמאל כבד. אז מה עושים? מבין המבחר אין כיום אף מפלגה שמתאימה לי. ברור לי שמה שיכריע זו הפרקטיות ולא אידיאולוגיה לא פרקטית. 

האידיאולוגיה  שהכי מענינת אותי כרגע היא זו - אני הייתי נותן את קולי לכל מפלגה שהייתה נבחרת לשתי מטרות מוצהרות בלבד: א. לשינוי שיטת הבחירות (כולל צמצום דרסטי של מספר המפלגות, למשל העלאת אחוז חסימה ל-10%), ב. חקיקת חוקי יסוד (שיהיו בלתי ניתנים לשינוי אח"כ, אלא ברוב של 80 חברי כנסת לפחות), להפרדה חוקתית בין דת למדינה, בין דת לצה"ל ובין הון (ריכוזיות) לשלטון.

כיצד אוכל להאמין למפלגה כזו? אם מפלגה כזו תחרוט על דגלה לערוך את כל השינויים האלה בתקופה של נניח שנה, שבסיומה העם ילך לבחירות חדשות. אני מבטיח לכם שאם הייתה קמה מפלגה עם אג'נדה כזו (ללא כל קשר לימין ושמאל -קשר סמנטי בהחלט בימינו), היא היתה גורפת נצחון מוחץ.   

ידועה האימרה שבין כל שני יהודים יש לפחות שלוש דעות ולכן אין שום מפלגה שמייצגת באמת את כל דעותיי. אז מה, אקים מפלגה משלי? לא תודה - אני באמת לא זקוק לסידור עבודה.

אבל כרגע עומד בראש מדינתנו פוליטיקאי מזגזג (ובשום פנים ואופן אי אפשר לקרוא לו מנהיג),  שמוביל אותנו לקטסטרופה כלכלית ומדינית וצריך לבעוט אותו החוצה בדחיפות. זו המטרה הכי פרקטית ונעלה בשבילי כרגע.

ומי יכול באמת לעשות את זה? 

המתנדנדים הנתעבים שהאידיאולוגים קוראים להם המרכז!!!  

מפלגות המרכז אכן קמות ונופלות, אבל המתנדנדים הנצחיים - הם אלה שמקימים או מפילים ממשלות. הם אולי לא עיקביים אך הם אלה שגורמים לכל ממשלה כושלת להבין, שהמתנדנדים הם הכוח האמיתי שעשוי להפיל אותה בבחירות הבאות.

25 

זהו פוסט מיוחד, שהקדים את מועד הפרסום המיועד (בדרך כלל בסוף שבוע), בשל פרסום הנושא החם בישראבלוג -3 משאלות.

אז כפי שתראו, שלוש המשאלות שלי קשורות במשאלה בסיסית אחת גדולה - אבל כדי להגשים אותה צריך שלוש משאלות:

1  המשאלה הראשונה שתגיע פייה טובה רבת עוצמה שתוכל להגשים משאלה אחת לכולם. בעצם למרבית העם, כי יש כאלה שבהחלט לא ירצו הגשמת משאלה כזו.

2 המשאלה השניה היא שאנשי עמנו הלא מרוצים (שחלקם גם סובלים מאוד) יגיעו למודעות שכל כך רע להם, עד שירצו להביא לשינוי.

3 המשאלה השלישית היא שכל אלה שכל כך רוצים שינוי יאמינו בכוחם להביא את השינוי ויעשו מעשה.

ובמשאלות האלה אני הייתי רוצה להגשים את משאלתה של נינה זגרמן, כפי שהופץ ברשת, והגיע לידיעתי באדיבותה של שוש:

"שלום

שמי נינה זגרמן, אני בת 64 וגרה במושב נטעים. בעלי, אמנון, הוא חקלאי בן חקלאי. יש לנו דיר עיזים ומחלבה, מגדלים ירקות אורגניים ויש לנו מכוורת דבורים לדבש, אבל אין לנו "עובדים" ואנחנו כורעים תחת הנטל ומושכים את העגלה בבוץ בכוח ומתייאשים לאט לאט והחקלאים, הולכים ופוחתים ונעלמים ואיתם נעלמת גם אדמת המולדת!!

האדמה שגאלו אבותינו לפני 65 שנה בדם יזע ודמעות , עוברת לערבים.

מתי בפעם האחרונה הייתם "אדוני ראש הממשלה" "והשר ישי" בנגב בארץ הבדווים?

מתי ביקרתם לאחרונה בגליל? בעמק בית נטופה? בארץ הערבים !

מי שלא מעבד את האדמה מאבד אותה!!

והקש ששבר את גב הגמל היה הרעיון האחרון שלך "אדוני ראש הממשלה", אחד הטובים – להביא "רופאים הודים" – רעיון מצויין!!!

ניישב אותם בסביון, בקיסריה, בשיכון ל' ובמגדלי אקירוב כי התחנה המרכזית כבר מלאה בעובדים זרים אחרים (השר ברק יאהב לגור ליד רופאים, שמא יחלה).

והם, יביאו את המשפחות שלהם וילדו ילדים הודים קטנים ואז, יום אחד, שר הפנים יגלה שיש הרבה ילדים הודים פה ויחליט לשלוח אותם חזרה הביתה – רק את הילדים – כי את הרופאים, ההורים, צריך.

ואפילו הגב' שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, לא תצליח לעזור להם!

ופה, הילדים שלנו המוצלחים הנהדרים החכמים המוכשרים – כי מי הולך לרפואה ומי מצליח להתקבל, רק הטובים – הם יגורשו להם לארצות נכר ושם יתקבלו בזרועות פתוחות בברכה ובכבוד ויתנו להם שכר נורמאלי ושעות עבודה נורמאליות ודירה בלי משכנתא ואנחנו ההורים הזקנים שלהם נישאר כאן, אחרי ששנים מימנו את לימודיהם ועזרנו להם להקים משפחות ותמכנו ושמרנו על הנכדים באהבה ובמסירות נפש.

ושם בגולה, יום אחד, יגלו פתאום שהם למעשה "יהודים חכמים" והגויים לא אוהבים "יהודים חכמים" .... (עיין ערך השואה גרמניה...)

ופה יישארו בני הישיבות. הם ילמדו תורה ואנחנו נמשיך לפרנס אותם. לאט לאט הם ישתלטו על חיינו כמו סרטן שחור וממאיר ששולח את זרועותיו לכל חלקה טובה והורס אותה.

מטבחי צה"ל יעברו למהדרין – כותרת "מידיעות אחרונות" מיום ו' ה- 18/11.

65 שנה שירתו איתנו בעלי הכיפות בנאמנות ובמסירות נפש ושמרו על דתם והכשרות הספיקה להם, עכשיו מקימים "גדוד חדש" של משגיחי כשרות וכל בסיס ומוצב יזכה לביקור של משגיח כשרות מידי יום (צריך לתת להם גם רכב ונהגים וחיילים שישמרו עליהם בדרך שלא יפגעו).

ובמקום לקנות נשק חדש ולהשקיע בהגנה, נבזבז זמן וכסף ונהיה עסוקים כל היום בכשרות למהדרי מהדרין ובמה שקורה בסירים של צה"ל.

זהו- הגיעו מים עד נפש אסור לתת לזה להמשיך יותר. אז מה לעשות??

צריך להקים מפלגה חדשה לגמרי בלי אף פוליטיקאי שמכהן היום – לקחת צוות מומחים לחוקה ומשפט, להציע חוקה חדשה למדינה!

אין צורך ב- 120 חברי כנסת, 61 יספיקו לנו. ואין צורך ב- 32 שרים, 16 מספיקים ואין צורך ב-1000 מפלגות קטנות סחטניות ומניפולטיביות.

נשכנע את כולם – דתיים לייט (אני בוגרת בני עקיבא), פולניים (אני פולנייה), מרוקאיים, רוסים, אתיופים, זקנים וצעירים, שחורים, לבנים, חומים וכו'. להצביע עבור מפלגה אחת גדולה שיהיה לה כוח להעביר חוקים חדשים, להפריד בין הון לשלטון, בין דת ומדינה ותנקה את כל הלכלוך שהצטבר במשך השנים ולא תיתן לאף אחד להחזיר אותנו אל חשכת ימי הביניים ולהפוך אותנו לאירן מס' 2 , כי אנחנו בדרך לשם!!

אנא הצילו! מי מוכן להרים את הכפפה? יש לכם הצעות? בואו נקום כולנו ונעשה מעשה ולא נשתוק יותר.

It's now or never! ".

אז פיה טובה שלי, הגשימי משאלת ליבה של נינה, המשאלה שלי, ושל רוב העם. בעצם אני הקטן אתן לך פיה יקרה רמז איך לעשות זאת: אחדי את העם לגבי העיקר ושיפסיק להתפלג על הטפל.