דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

56

נראה שבעקבות ההתרגשות של התקשורת בעניין אסיר X נשכחה כמעט הקמת הקואליציה. למרות הספקולציות הרבות שפורסמו בעולם וכאן, רב הנסתר על הנגלה.

אותי מעניינת בעיקר העובדה שאנשים אלמוניים נעצרים כאן במחשכים תחת הסעיף "פגיעה בבטחון המדינה". אם מישהו פגע בבטחון המדינה, מדוע יש להסתיר את מאסרו מהציבור? מדוע אדם יושב שנים בכלא ואפילו כשמתאבד בתא מאובטח ומצולם, יש להסתיר זאת מהציבור? מדוע המדינה מודה בכך רק כאשר העניין מפורסם בעיתונות זרה ובאינטרנט?

במקרה הזה הייתה מעורבת המערכת המשפטית, אך מתעוררת השאלה האם במדינה נעלמים אנשים אפילו ללא ידיעת המערכת המשפטית. אינני יודע אבל אכתוב כאן על מקרה אחד שאירע לפני מספר שנים.

מדובר במי שהיה דוקטורנט לביוכימיה באוניברסיטה העברית. כל חטאו היה בכך שהוא ערבי שגר בבית חנינא ושמספר הטלפון שלו נמצא בפנקס הכתובות של מבוקש. ומעשה שהיה כך היה.

מדובר בסטודנט ערבי מצטיין ותמים שעבד במעבדת מחקר באוניברסיטה וגם השלים הכנסה במספר שעות עבודה שבועיות במעבדת בדיקות רפואיות בסניף מרפאה בעיר העתיקה בירושלים.

יום אחד נעלם אותו סטודנט ואשתו התקשרה בבהלה למנחה שלו באוניברסיטה למחרת היום, כאשר לא שב לביתו כהרגלו בערב עם סיום העבודה. היא לא הצליחה ליצור איתו קשר בטלפון הנייד. המזל היה שנהג מונית, חבר של הסטודנט סיפר לה שהסיע בבוקר את הסטודנט והוריד אתו בסמיכות למעבדת הבדיקות בעיר העתיקה. לפני שנסע מהמקום, הנהג הבחין בשני אנשים בלבוש אזרחי שניגשו לסטודנט ושמע שהוא מתבקש להכנס לרכבם הסמוך לצורך חקירה במשטרה. הסטודנט נכנס לרכב שנעלם. אשתו המבוהלת של הסטודנט התקשרה למשטרה ונענתה שאין הוא נמצא ברשימות העצורים.

המנחה לדוקטורט עירב בענין את דיקן הפקולטה, שהכיר מישהו שיש לו קשרים עם השב"כ. בעל הקשרים גילה שאכן אותו סטודנט נעצר לחקירה עקב חשד לפגיעה בבטחון המדינה. השב"כ לא אפשר לסטודנט פגישה עם עורך דינו, וגם נסיונות האוניברסיטה לרדת לשורש המעצר החסוי לא הואילו.

בדיעבד הסתבר שהסטודנט נעצר בחשד סיוע למבוקש בטחוני, משום שמספר הטלפון שלו היה בפנקס הכתובות של המבוקש. מספר הטלפון היה בפנקס הכתובות של המבוקש משום שהמבוקש היה חולה כליות והגיע פעם למרפאה בעיר העתיקה לצורך בדיקות ומשום שביקש את מספר הטלפון של הסטודנט שערך את הבדיקות במעבדה, כדי שיוכל לקבל ממנו ישירות את תוצאות הבדיקות.

הסטודנט היה עצור חודש ימים, ללא ייצוג משפטי ואלמלא חברו נהג המונית שהיה עד למעצר, הוא היה פשוט נעלם ללא ידיעת משפחתו. לאחר חודש, הסטודנט שוחרר ללא כל התנצלות וללא כל פיצוי על הפגיעה בעבודת הדוקטורט שלו ועל שהוחזק במעצר זמן רב כל כך במרתפי השב"כ.

הסטודנט הזה הוא היום פרופסור באוניברסיטה.