היום לאחר עמוד ענן, האם אתם זוכרים בכלל את המחאה החברתית? הממשלה תעשה ככל יכולתה לטשטש את המצב הכלכלי ולהעמיד את המצב הבטחוני בראש מערכת הבחירות הקרבה. אבל טעות בידה, המצב החברתי והכלכלי לא נשכח. הגזירות הכלכליות בתקציב 2013 שנגנזו עד לאחר הבחירות מחכות לנו בריבית דריבית. הרי עתה יש גם "צידוק", כי צריך לממן את הוצאות המלחמה.
אבל אנחנו לא שוטים. כולנו יודעים שהתקציב נתון לסדרי עדיפויות וניהול כושל של כספי המדינה. אל לנו לשכוח גם שניצול כספי הפנסיה והתגמולים שלנו על ידי הטייקונים הפכה להיות לשיטת מדינה, ומי שהנהיג את השינוי המאפשר להמר על הכספים שלנו ולהלוות אותם (ללא החזר), מבלי לשאול אותנו - הוא לא אחר מאשר ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, בהיותו שר האוצר.
אז הרי סרטון קצר שהובא לידיעתי על ידי אילנה, שיראה לכם לאן נעלמו כספי הפנסיה:
אז אולי כשתעמדו בקלפי, לפני שתשלשלו במעטפה את הפתק שלכם, כדאי שתזכרו במה שימשיכו לעשות בכספכם הליכוד-ביתנו לאחר הבחירות.
ואת האימרה שבוודאי כך תעשה גם האופוזיציה שמאל-מרכז כשתבחר, אני משאיר לציניים של הימין, שיודעים בוודאות שמצב זה ימשך בשילטון ביבי ושמתים מפחד שזה יפיל אותו.
אומרים כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. יש לי בן המשרת בדרום ולא שמעתי ממנו כבר יומיים. ניסו להטיל עלי שוב טילים בירושלים והרוח של אללה הסיטה אותם לכפר ליד בית לחם. כנאמר על ידי קהלת "לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה ... כי עת ופגע יקרה את כולם".
איזה נס משמים על בני ישמעאל. מאתיים מטר הפרידו בין הבור שנפער בשדה הטרשים לבין עשרות שאהידים הרוגים ופצועים. ואולי לכך התכוון הפסוק בבראשית טז, כאשר אלוהי אברהים אמר לאימו של איסמעיל "וקראת שמו ישמעאל, כי שמע יהוה אל עוניך, והוא יהיה פרא אדם: ידו בכל ויד כל בו" (בראשית טז יב) שזה אומר בעברית צחה: הוא יתקוטט עם הכל והכל יתקוטטו עמו.
אומרים כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. אבל יש כאלה שהמוזות שלהם לא שותקות לרגע. כאלה שבטנגו שלהם יש רק רוקד אחד ורוקד שני שדרכו לו על הרגלים. ועל כמות הדברת כבר אמר קהלת: " לַהַג הַרְבֵּה - יְגִעַת בָּשָׂר" ובעברית צחה: דברנות יתרה חסרת כל ערך ואין בה אלא לעייף ולהתיש.
כשהתותחים רועמים, המוזות שלי שותקות. כשהתותחים רועמים אני לא עוסק בביקורת פוליטית קנטרנית וקטנונית הנטפלת בימים אלה לטפל. במילא לא שואלים אותי. הפרחים והחיצים בהחלט יכולים לחכות.
נ.ב - תוספת עריכה
הפיגוע הכואב היום בנוסעי האוטובוס בתל אביב מצביע שוב על המנטליות של בני עוולת שפוגעים במתכוון בחפים מפשע, ואני מדגיש את המתכוון. ואומר את האמת - אין בליבי רחמים על רוקדי גגות ומחלקי סוכריות. אני גאה בכך שזו אינה התרבות שלי.