טוב זה יישמע רדוד ושטחי, אבל אני עוזרת לאבא שלי קצת במשרד בגד"ש (משעמם עד מוות, והכתב כתב חרטומים שלפענח אותו... שלא תדעו.), בכל אופן בגלל שהייתי רק בת 14 קצת לפני החופש עוד לא יצא לי לעבוד קודם בתשלום- ואם לומר את האמת, זה די הלחיץ אותי כי אני לא מהאנשים שאין להם בעיה להזכיר לחברים שלהם חובות או באופן כללי לאנשים.
אז אני ואבא שלי סיכמנו שאני באה לעזור לו קצת במשרד, והוא נותן לי כתמריץ אבל באופן סמלי עשרה שקלים לשעה- כך שאני אתאמן בקבלת משכורת על העבודה שלי וזה יהיה פחות מלחיץ. אין לי בעיה עם זה, כי הוא משלם לי מהכסף שלו ולא מהגד"ש (זה יהיה לא חוקי אם כן, כי עוד אין לי כרטיס עבודה) וכי אני צריכה להתחיל בקטן... מי יודע אולי בשנה הבאה או אפילו בחנוכה או פסח אני אתחיל לעבוד גם במקומות אחרים תמורת משכורת-משכורת. (וואו עכשיו שאני חושבת על זה.. נכון שאתם רוצים להפוך משהו לרציני אתם אומרים אותו פעמיים? מדהים.אופס ADHD)
אז משלושה ימי-עבודה הרווחתי בנתיים 160 ש"ח (+המתנת יום הולדת מסבתא שלי ומדודה שלי שזה 400 ש"ח=560 ש"ח). ובגלל הסמליות שבתשלום הזה, אני חושבת שיהיה נחמד לעשות עם כל הכסף הזה משהו. סבא שלי העלה רעיון נחמד: הוא הציע שאני אקנה עם הכסף הזה מצלמה מקצועית.
אני מתה לדעת לצלם כזה יפה, אולי אפילו ליצור אלבום נעורים אמיתי כזה ולהדפיס את התמונות.. אבל מה כבר יש לי לצלם? לאן בדיוק אני אקח את המצלמה המקצועית הזאת ואיך אני אשתמש בה בקיבוץ השומם שלנו? כשאני רוצה לצלם תמונות יפות במיוחד אני לוקחת את המצלמה של אמא שלי שהיא חצי-מקצועית והיא ממש אחלה מצלמה. הקטע הוא שאין לי מושג בשיט בצילום. הלוואי והיה.. לצלם נראה לי כזה כייפי שיודעים איך לעשות את זה. אבל כמו כל דבר בחיי העלובים, אני מתחילה ולעולם לא מסיימת. אז מצלמה בכסף הזה... אני לא חושבת (אני אשמח אם תצליחו לשכנע אותי אחרת!!)
אז חשבתי על גיטרה. זה כזה חלומי לנגן בגיטרה.... אבל אני קודם כל צריכה אחת. אני חייבת להתחיל עם קלאסית.. אם לא- אני מניחה שהלך עליי קאפוט- כי לפי מה שהבנתי קלאסית זה ה-בסיס. האמת היא שהחלום ששלי בכלל זה גיטרה חשמלית- או גיטרה בס. אבל חייבים קלאסית קודם- באסה. שוב אין לי שום מושג באקורדים ומיתרים ותווים וכיוונים ותיחזוק גיטרה, להתחיל ללמוד יהיה מלהיב, ואני מניחה שגיטרה זאת מיומנות לכל החיים.. אבל. אני אף פעם לא מסיימת (לפחות לא בהתלהבות כמו שאני מתחילה) תהליכים מהסוג הזה.
אז האופציה שנשארה לי...עוד מלא מלא מלא ספרים ודיסקים. אבל על מי אני עובדת? בשבילי לקנות דיסקים זה כמו לקנות בגדים- אני קונה כאלה כל כמה זמן כשיש לי כסף מזדמן, ספרים אני לא צריכה כי עוד מעט מתחילה שנת הלימודים וביחד איתה אני אחזור להשאיל ספרים מהספרייה של בית-הספר (שיש בה כל ספר אפשרי ואם אין- תמיד אפשר לבקש להזמין.. אני "לקוחה" קבועה שם הספרנית מתרגשת כל פעם שהיא רואה אותי, מטריד.) שלא נדבר על הספרייה של הקיבוץ- שהספרנית תמיד מזמינה את הספרים שאני מבקשת. אז לבזבז על זה כסף סתם?
אולי צבע לשיער? זאת אומרת.. בנתיים אני צובעת אצל איזה בחורה בקיבוץ שנשאר לה צבע מפורים והיא הסכימה לצבוע לי מחדש על הצבע שדהה תמורת תשלום סמלי. ולכי תחפשי את החברה שמתאימה לי לשיער, את החברה הכי טובה יש כ"כ הרבה מגוון- והכל רק במרכז הארץ: בהחלט לא תורם.
בכל אופן אין צורך למהר. אם אני אמהר בסוף ייקרה אסון ואני אקנה משהו שאני אתחרט שבזבזתי עליו את הכסף שהרווחתי (וקיבלתי) על שטות מוחלטת. מה שכן- אני אשמח לשמוע מה אתם ממליצים לי.. טיעוניים לכל הסוגים והצעות אחרות ייתקבלו בברכה. באהבה, אני.
_______________________________
לסיום, אחד המועדפים עליי מ"דה דארק סייד" פשוט שיר ענק לטעמי,
נ.ב- אני מתחילה לקרוא היום ספר חדש, אחרי שסיימתי לפני 45 וחצי שעות את מחסה של הרלן קובן- הוא פשוט גאון, תמיד שמעתי עליו, והחלטתי שאני אנסה אותו כשראיתי שהוא הוציא סדרה חדשה לנוער (מתחיל בספר מחסה) ובאמת שעכשיו אני מבינה על מה כולם מדברים. 12 שעות (לצערי לא רצופות) בערך והספר כבר היה סגור הסימניה סיימה את תפקידה.
נ.ב #2 (עריכה)- אופס. לא שמתי לב שעברנו חודש. מזל טוב. חודש מוצלח לכולם! :)
כינוי:
Shit Happens.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
